יחסים: פנטזיות, בחירה ואכזבה

לפני שנתיים הכרתי גבר שצעיר ממני בעשר שנים. אנחנו נפגשים בלימודים פעם בשבוע. היו לנו שיחות נהדרות וגם נפגשנו מחוץ ללימודם פעמיים.הכימיה אדירה.מבחינתי זה היה זה למרות הפרש הגילאים.טלפונים מידי פעם אך שום דבר לא התקדם. בנתיים הכרתי מישהו אחר בן גילי ונכנסתי איתו למערכת יחסים. הוא איש נהדר אבל אני לא מרגישה שזה מה שאני באמת רוצה. בשבועות האחרונים התהדק הקשר עם הגבר הצעיר. הוא יודע שיש לי חבר.בכל זאת יוצר קשר אבל לעיתים רחוקות.אני רוצה אותו,איתו אני מרגישה שזה נכון.ניראה לי שהוא לא מתקרב יותר כי חושש להפגע ומצד שני יתכן ואני טועה ונוח לו ככה רק לפלרטט.האם יש טעם לשים קלפים על השולחן? לא רוצה לאבד אותו לגמרי.ניראה לי ששנינו פוחדים להפגע ולכן לא מריצים את העינינם בנינו כבר שנתיים. האם להיות האמיצה?ברור לי שיש פה בעיה גם מול החבר שלי אבל זה לא מה שעל הפרק כרגע מבחינתי.תודה על תשובתך.

שגית יקרה,
לא כתבת בני כמה אתם, וזה יכול להיות משמעותי. בכל מקרה, שאלי את עצמך אם את מוכנה לאפשרות שתנסי, כאשר המחיר יהיה שתישארי ללא שניהם. כי אחת השאלות שאני שואל את עצמי היא למה את עדיין עם הגבר בן גילך, כאשר היחסים איתו אינם מספיק טובים לך. משהו בהם כנראה טוב לך, אבל אולי את מנסה "לשדרג". לכן אני מכוון אותך לשאלה אם את מוכנה לאפשרות להישאר בלי אף אחד מהשניים? האם את מוכנה לאבד את הקשר עם הגבר בן גילך, למען ההימור שאולי משהו ייצא מהקשר עם הצעיר? האם את מוכנה לאבד את הקשר הזה למען קשר מזדמן? – כי יתכן שזה כל מה שתשיגי. האם תהיי מוכנה לאבד את הקשר הזה למען אכזבה? – כי יתכן שזה מה שיישאר לך. אם את בטוחה שזה לא מה שאת רוצה, הישארי עם מי שיש לך. לגברים ולנשים רבים יש פנטזיות מדי פעם על קשרים אחרים, וצריך לדעת להתמודד איתן. הן חלק מהחיים. כפנטזיה. ולפעמים, כאשר מנסים לממש אותן, הן מצליחות להרוס את החיים. גם זה קורה. לכן בדקי עם עצמך היטב היטב עד כמה חשוב לך מה שיש לך עכשיו.