יחסים עקביים: טיפים ופתרונות

אני נמצאת במערכת יחסים כבר 8 שנים עם בן זוגי מתוכם 3 שנים בנישואים ויש לנו ילדה משותפת בת כמעט שנתיים.יש לי בעיה.אני מאוד לא עיקבית בתחומים רבים כמו בלימודים (מתחילה לימודים באקדמיה ולא מסיימת), ביחסי עם בעלי ואפילו עם ביתי .אני אומרת משהו אחד (לרוב באיומים)ואני כמעט אף פעם לא עיקבית בכך לאורך זמן.בעלי מנצל את זה ומשאיר לי לעשות אתהכלבבית ועם הילדה ויודע שאני רק מאיימת . יתר על כן הוא בא אלי בטענות ובביקורת שגורמות לי צער ותסכול רב.(והוא יודע את זה). הצעתי לו מספר פעמים שנלך לייעוץ אך הוא מסרב.אני מודעת לכך שיש לי חלק בכל המצב ושתמיד הייתי עושה הכל לבד וכעת אני משלמת על כך .הייתי שמחה אם היית יכול לעזור לי ולכוון אותי בפתרון לבעיתי.ברצוני לציין כי אני לא עובדת מספר שנים (מבחירה) ועומדת השנה לסיים תואר ראשון.

אור יקרה,
הנה יש לך מערכת יחסים עקבית של 8 שנים עם בן זוגך, ושלוש שנים שומרת בעקביות על הנישואים שלך, ומסיימת השנה את לימודי התואר הראשון שלך. מדוע את אומרת שאינך עקבית? אז היו לך התחלות שלא סיימת, אולי כי לא התאימו לך, ואולי כי לא עשית בחירות נכונות מלכתחילה, כשלא ידעת בדיוק מה את רוצה, אבל העובדה היא שהיו התחלות שלך שהחזיקו זמן רב.אלא שנדמה לי שאת לקחת את איומי הסרק שלך, כדגם התנהגות כללי, ואולי בטעות.יש שלוש דרכים לפתור את בעית איומי הסרק. האחת היא לממש אותם, השניה היא להפסיק לאיים, והשלישית היא לאיים רק איומים שאת מוכנה לממש. מוטב שתגדירי לך מראש את הגבולות שלך, על מה את רוצה להלחם, וכמה את מוכנה לשלם על כך, כך שלא תיתפסי לא מוכנה (כי זה הזמן שבו את מאיימת איומי סרק – כאלו שלא חשבת עליהם עד הסוף).את צריכה ללמוד לשאת ולתת, אור. את יכולה להתחיל בקטן, במשא ומתן עם בעלך על השתתפותו במטלות המשותפות. את יכולה לתגמל אותו באופן חיובי על מטלות שהוא עושה, בעזרת חיבוק, נשיקה או משהו שתעשי למענו בתמורה. זו הדרך הטובה והיעילה ביותר, כי הלימוד יעיל יותר עם חיזוקים חיוביים מאשר מול ענישה. את יכולה גם לאיים כשהוא לא עושה, אבל רק במקום שאת יודעת שתוכלי לממש, ושאת חושבת שזה ישפיע. המחיר של איומים הוא עימות, אבל לפעמים אין ברירה. את צריכה ללמוד מתי ועד כמה את מוכנה להלחם על מקומך. אין ספק שייעוץ זוגי, ובעת הצורך, אם הוא יסרב להגיע אליו, יעוץ פרטני (אישי) ייקל עליך.