יחסים עם מאהב ובעל: מה לעשות?

שלום
דר' חסון,אני נשואה כ 6 שנים ואם לילדה מקסימה בת 3. לפני כחצי שנה התהאבתי בחבר שלי מהעבודה שלפני כן היינו חברים טובים כמה שנים. הוא גם נשוי עם ילדים קטנים. היו בינינו כמה פעמים אינטיים. הענין שבעלי קיבל הצעת עבודה בחו"ל והיינו צריכים לעבור. החבר בחר שלא לפרק את משפחתו באותו הזמן ועזבתי לחו"ל. אחרי כמה חודשים בחו"ל אני בקשר איתו , ושומעת כמה קשה לו לפעמים ושומעת את המוזיקה של אני מתגעגע, אוהב, את הכי יקרה לי, לא נמשך לאשתי. אבל מצד שני בזמנו לא יכל/לא עשה דבר בכדי למנוע את המעבר שלי. הייתה בינינו חברות טובה לפני הקשר הרומנטי.גם ליבי איתו ויש לי רגשות חזקים עליו. בעלי לא מודע לזה.איך ממשיכים?

קרן יקרה,
אני יודע שזה קשה, אבל מצד שני – יש כאן שני עניינים שאת צריכה לקחת אותםכאילוהם שונים לחלוטין ובלתי תלויים. האחד הוא הקשר שלך עם בעלך, והשני הוא הקשר שלך עם המאהב שלך. הם בלתי תלויים, כי אף אחד לא יערוב לך, וגם לא הוא, שהוא יחכה לך אם תיפרדי מבעלך. אני מכיר מספיק מקרים של אהבה גדולה שנפסקה ברגע שצד אחד עזב את בן זוגו, כי המחיר הפך להיות גדול מדי, וכי היו לחצים, ועוד ועוד.עבדי על הזוגיות שלך. יש לך שם בעיה – ואת חייבת לעבוד עליה. אל תסמכי על בן זוגך. אני מציע לך לקרוא שני דברים שונים שכתבתי – האחד, הוא עלגבר נשוי: מלכודת דבש(באתר שלי - טיפ מה 1.10.10), והשני, עלהרוצח השקט של הנישואים(מאמר שלי בYnet). חברי את שני הדברים ביחד. את חייבת לעבוד על הזוגיות שלך, ואם צריך – יעוץ זוגי, גם אם את בחו"ל. אני יודע שאת מקווה שמשהו ייצא מהקשר שלך עם המאהב בארץ, אבל הסיכוי הוא קלוש מאד, ולא חשוב מה הוא אומר לך. אני אומר לך לא כי אני מכיר אותו, אלא כי זה מה שקורה לעיתים כל כך קרובות. קל להזין אותך בתקוות שווא, אבל את לא יכולה לסמוך על זה. יותר מדי גברים השתפנו כאשר "היו צריכים" לעשות מעשה. אם את רוצה להיפרד מבעלך – עשי זאת רק אם את מעדיפה להיות לבד ולהתחיל התחלות חדשות מההתחלה, לא כי את מצפה שגם המאהב ייפרד מאשתו.

שלום
שוב ד"ר חסון,תודה על התשובה שהכן נתנה לי נקודות למחשבה,לפני שהחלטתי לכתוב אני התעניינתי רבות בתשובתך וגם קראתי את הכתבות שהזכרת. בכל מקרה לדעתי מלכודת הדבש לא כל כך מאפיינת את המקרה כי לשנינו זה מקרה ראשון אחרי הרבה שנות נישואים. אני לא מאמינה בבגידות ולכן הייתי מוכנה לשים את המפתחות על השולחן וללכת.השאלה שלי היא זה ששמרנו על קשר גם כשאנחנו רחוקים האם זה בריא? לי אין שום כוונה לעזוב את בעלי עכשיו ובעתיד. אבל אני מאוד מתגעגעת לבחור בכל גופי ונשמתי.

קרן יקרה,
אני לא בטוח שזו אינה מלכודת דבש, גם בהתחשב במה שאמרת. ואולי לא רק הוא מלכודת דבש, אלא גם את כזו, במקרה שהוא מפתח אשליות דומות. ואגב, מכיוון שאת רחוקה, ומכיוון שהוא טעם טעמו של פרי אסור, יכול להיות שהוא פתוח יותר ממך להתנסויות דומות. ממילא הרי שניכם אינכם מחוייבים זה לזו – ואי המחוייבות הזו הוא בדיוק טיבה של מלכודת הדבש הרגשית הזו.אני מבין את הריגוש שלך ומה שהוא עושה לך. אבל הוא מסוכן הן בגלל אפשרות הגילוי (והיא קיימת, ואם התכתובות שלך תתגלינה – כי אי אפשר להסתיר עקבות דיגטיליות לחלוטין - תיכנסי למערבולת שתצטערי על כל רגע), והן בגלל שבמצב העניינים הנוכחי, הרגשי שלך, את מתרחקת מבן זוגך (וזה המאמר השני), ובסופו של דבר תהרגי את הזוגיות שלך באיטיות, עד שתהפוך לאדישות, או לפחות ליותר אדישות מכפי שעכשיו, בין אם תישארו ביחד באדישות הזו, ובין אם תיפרדו בסופו של דבר.וראי עוד אלטרנטיבה, שהיא דרך ביניים, ובתנאי שתביני שפנטזיה היא פנטזיה, ונשמרת אצלך בראש בלבד:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3238784.אני לא בטוח שגם זה קל, כאשר היה לך קשר ממשי איתו. מה שאת צריכה באמת הוא טיפול זוגי, כדי להגיע עם בן הזוג שלך למה שחסר לך, גם אם את חושבת שזה בלתי אפשרי. בהחלט ייתכן שזה אפשרי.

אני מאוד מעריכה את תשובותיך.