יחסים עם חמות - טיפים לפתרון

מאז ומתמיד משפחתו של בעלי לא רצתה אותי במשפחה, פער התרבויות והדעות גרם להם לשנוא אותי ולהתנקל לי כל פעם מחדש (הם מצידם רואים אותי כסנובית ומרחיקה את בעלי מהם).קיבלתי את התנהגותם בכעס ובפגיעה אך בשקט בספיגה, בהרבה פעמים נצרכתי לעשות דברים בניגוד לרצוני לאור התנהגותם.התנהגות זו גרמה לי להתנתק מהם ריגשית אך עדיין ניסיתי להתקרב אליהם ולהוכיח להם את רצוני הטוב לקרב אליהם את בנם ולימים את נכדיהם. ככל שרציתי, כך הרשו לעצמם לפגוע.אני אדם מאוד בטוח בעצמו ומאוד חביב בחברה אך כשהייתי בחברתם הייתי כמו חסרת עמוד שידרה והייתי תחת מטח של ביקורת תמידית.ביום אחד כשהייתי אחרי לידה חמתי פגעה בי קשה אני התפוצצתי והצבתי את רצונותי ודעותי שפה היה מדובר בתינוק קטן ולא הסכמתי שהוא יפגע.כמובן שהיא נפגעה והסיתה את כל המשפחה נגדי.כיום אני לא מדברת עם אמו, אך בקשר רופף עם שאר בני משפחתו.היכן בעלי עומד בכל ההתרחשויות האלה?כל השנים בעלי ידע שאני צודקת אך לא חשב להעמיד אותם על טעותם, הוא "נתן" לנו להסתדר לבד וכשדיברתי איתו על כך לא הביע דיעה לכאן ולכאן אך הרגשתי עליו שהוא תומך בדעותי אך מכיוון שמדובר במשפחתו הודאה מצידו שהתנהגותם לא יפה אולי תעמיד אותו בעמדה נחותה (כך הוא חושב).הפעם ראה עין בעין כיצד היא פוגעת בי ועוד הולכת לכל בני המשפחה לשטות אותם בי ולכן כעס על אימו וגם הוא לא מדבר איתה.מה שמטריד אותי כרגע זה שבעלי לא מדבר עם אימו - הוא מפסיד אמא וזה כואב לי בישבילו (חיי היו ריקים מתוכן אם לא הייתי בקשר הדוק עם בני משפחתי) כמו כן לא הייתי רוצה שבעלי ירגיש אם- שחס ושלום- אימו שהיא אישה מבוגרת תלך לעולמה שהוא הפסיד אותה ביגללי.כיצד עלי לפעול?

לא כתבתי לך שלום בהתחלה ותודה על עזרתך (אולי מרב שאני מוטרדת ).תודה.

סימי יקרה,
זו בעיה מורכבת, ולפעמים, כשהדבר חשוב, אפשר לבקש סיוע של מטפלים משפחתיים. אבל זה תהליך מורכב למדי.יש עוד כמה אפשרויות אחרות, כמו למשל לכתוב לה מכתב ארוך, שבו תסבירי את העובדה שמצד אחד את לא רוצה להתרחק מהמשפחה, ועוד יותר שאת לא רוצה להרחיק את בן זוגך ממשפחתו, ומצד שני, היו דברים שבעינייך הם בלתי נסלחים. את יכולה להסביר גם שאת רוצה לחדש את הקשר, אפילו שאת מוכנה לבקש סליחה על דברים שנאמרו באופן חריף (אם היו כאלה), אבל שיחד עם זאת, יש לך את הגבולות שלך, ותצטרכי להבהיר אותם בלי להתלהם, אבל בלשון ברורה. ואגב, במקרה כזה רצוי שאת תהיי המגשרת והמפשרת, ולא בן זוגך. הוא צריך להיות צד, אבל הצד שלך, ובעניין הזה, יפה עשה.אפשרות אחרת היא לנסות להידבר עם בן משפחה אחר שיש לך איתו קשרים סבירים (גיס או גיסה), שזה ינסה לפשר ביניכם, ושוב, שיהיה ברור שאת יוזמת את הנסיון, כי הוא צריך להרשם לזכותך כדי לרכך את ההתנגדות בצד השני. אם אמו תחשוב שאת נגד נסיון כזה, ושגוררים אותך בעל כורחך, היא תמשיך להתנגד לך.ואם לא, סימי, אז לא. הקשר של בן זוגך עם אמו חשוב, אבל הקשר הזוגי שביניכם חשוב היום יותר.