יחסים עם חמות - איך להתמודד

שלום רב.
..יש לי בעיה מאוד משמעותית שאני פוחדת שתפגע במערכת היחסים שלי עם בן זוגי.לפני כן קצת רקע...אני בת 27,נשואה לבעל מקסים (בגילי),אנחנו יחד כבר 6 שנים (נשואים שנתיים).ילדתי לפני כ 3 חודשים (לידה ראשונה).האמת, הבעיות החלו עוד לפני הלידה כאשר אם בעלי כבר הכינה אותי לכך שהיא רוצה לטפל בילדה (למרות שאני עובדת מהבית)..והכניסה המאוד עיקשת שלה ושל חלק מבני משפחתה לחיינו.למה שכרתם את הדירה הזו, מה עם עבודה רצינית..חשוב לי לציין כי שנינו אנשים מאוד רציניים ומעולם לא הזדקקנו לשום עזרה מהמשפחה.לאחר לידת בתי המקסימה התעצמו הבעיות, אמו של בעלי "נעלבת סידרתית" טיפוס הקורבן..בכל מישורי חייה, משפחה חברים וכד'.. היא מאילו שיתעקשו לעשות כך או אחרת ואז יבכו"כמה עשיתי" כמה קשה היה" .אני מכירה אותה שנים ואיני מתיימרת לשנותה ..מזלי הגדול זה שבעלי די מודע לדברים הללו..מאז שהוא ילד כמובן..ואינו מהגברים המתחבאים מאחורי סינר אמהותם..הבעיות הבאמת רציניות החלו כשהיא שחקה את הנפגעת על גבי..היא החליטה שהיא לא מתראה מספיק עם הילדה (אנחנולפחותפעמיים בשבוע אצלם, ולעיתים גם 4 פעמים!!!) יום שישי אחת לשבועיים ובאמצע השבוע ובשבתות לפעמים (ואנחנו במרחק נסיעה של לפחות 20-30דק')..כאשר אנו מגיעים עם הילדה לפעמים היא ישנה ..ואז היא כל הזמן רוצה להעיר אותה וכשאני מעירה שיתנו לה לישון היא מתרגזת..וגם אחותו של בעלי עושה פעולות התרסה כאלו ואחרות..והילדה קטנטונת!!!!!!כשכולם משחקים עם הילדה..אז אמו של בעלי יושבת בצד למרות שקוראים לה לבוא לשחק גם..היא פשוט רוצה אותה רק לעצמה..ואז היא לא באה ....ויושבת בפנים חמוצות מול בעלי..האמת מסכן..אני ממש מבינה את הלחץ שנוצר עליו.השיא היה כשהם עשודיוןעלי ועל התנהגותי המגוננת יתרה על המידה לטעמם..הדיון כלל את אחיו ואחיותיו ואפילו את גיסתי..זה כל כך פגע בילכן לקחתי את אמו לשיחה מיוזמתי והסברתי לה בכזאת חברות ואמפטיה ובחיבוק גדול ששמעתי שהיא נפגעה שאין לה מה להפגע ושאני מגוננת נכון..ככה זה עם ילד ראשון ושהיא יודעת כי גם היא עברה את התקופה הזו..ושהילדה עוד קטנה ויונקת וישנה ושהיא תהיה יתר גדולה זה יהיה יותר חופשי..ושכל בעיה שיש לה שתפנה אלי..אין טעם בטל' שבור..(חוץ מלהתסיס זה לא עוזר..) זה כמובן לא אמרתי להלטפשותי חשבתי שזה יעזור...התבדתי.מטבעי אני אדם שיעשההכל!!!כדי לא לריב..הכל..כשיש ריב לי זה נראה סוף העולם, אני פשרנית מאוד וגם חשוב לי להיות כל הזמן בסדר עם סובבי לעיתים יתרה על המידה(על הנושא הזה אני עובדת כרגע עם פסיכולוג).מה שגורם המצב הזה זה שאני מגיעה לבית הוריו בדפיקות לב חזקות מאין כמותן..(יש לי רקע בחרדות שסבלתי מהן שחוזרות לי עכשיו בגלל כל המצב).ניסיתי הכל..אני גם לא סומכת על אמו של בעלי..היא לא נקייה בלשון המעטה (ואני ממש ממש לא מהסטרילים)וכשאני מבקשת מכולם לשטוף ידיים לפני שמרימים\משחקים איתה היא נעלבת ולא רוצה אח"כ להרים את הילדה..והכי גרוע..באיזו סיטואציה ראיתי אותה מקרבת את איזור הפטמה שלה לילדה..והיא כל הזמן אומרת איך היא פספסה את ההנאה הזו..נבהלתי..אבל חשבתי שאני סתם מדמיינת..לאחר שבוע הסבתא(אמא של חמותי) שהיא השליחה שלה..העבירה לי עוד כמה מסרים כמו לא לשים את הילדה במעון כי יש שם מחלות עדיף לתת לסבתא לטפל..והכי מזעזע היה שהיא אמרה שזה לגיטימי אצלם שהסבתא נותנת ציצי לילדים..גם כשאין חלב...הבעתי את סלידתי מהנושא ..וזו עוד אחרת מהסיבות שאני לא מסוגלת לחשוב על הרעיון להשאיר את הקטנה איתה...אני פשוט לא!!! סומכת!!!! עליה!! בכלל!!עוד דבר שפוגע בי מאוד (אני מניקה הנקה מלאה ) ובכל פעם שאני צריכה להניק הם מתלוננים שאני נעלמת ומצפים ממני להניק בסלון (כשיש 3-4 גברים בחדר)ואם אני נכנסת לאחד החדרים אז הם עוקצים אותי בהערות כמו(את נעלמת עם הילדה...)אבל אי אפשר בחום כזה להניק מול אנשים כשאני חייבת לכסות עם בד את החזה שלי..ואז הילדה מזיעה בראש..וזה גם לא נעים...מה עם האינטימיות של ההנקה..לאן זה נעלם?עוד בעיית הנקה אמו של בעלי גם לא נותנת לי פרטיות היא נוגעת לי בחזה ואומרת הציצים שלך קטנו..ושאני מניקה היא לוחצת לי על החזה לטענתה שלא לחסום לילדה את האוויר..היה לי ריב עם בעלי על הנושא..העלתי לו את העניין שלא נעים לי שם..ושאולי הוא ידבר עם אמא שלו...ושנפגעתי שמשפחתו נהלה דיון עלי מאחורי גבי ..הוא ממש התפוצץ עלי ואמר לי שהיא מצפה שאני אתנהג איתה כמו שאני עם אמא שלי (ואין סיכוי..כי אמא שלי זו נשמתי..היא גדלה אותי לבד..בלי אבא ובגלל זה היא כל עולמי)איך הוא מצפה שהיחס יהיה זהה..למרות שגם אמא שלי לא מחזיקה אותה הרבה..וראוה אותה פחותאני מרגישה שאיך שאני נכנסת לשם אני ממש לא מעניינת אף אחד..אלא רק הילדה..לגיטימי! אבל הם פוגעים בי..ליתר דיוק האמא היא מוליכת המצעד..הפגיעה הגדולה שלה היא בכך שהיא "נעלבת" ועושה פרצופים ואז כולם מרחמים עליה ..אני אומרת את זה כי שמתי לב כשאנחנו אחת על אחת היא לא נעלבת מכלום כי איןן לה את הקהל שנותן לה את הפידבקים להעלבות..מה אני עושה???אני במילכוד..יש לציין כי אמא שלי היא גם אשת קריירה וליברלית..(בניגוד לאמא של בעלי שאמרה לי לא לתת לו לחתל את הילדה כי הוא אבא שלה)...בעלי טוען כי אני יודעת שמשפחתו מחפשת קרבה וכי הם כאלו..אני טיפוס גם מאוד חם אבל אני לא יכולה להיות צבועה כשפוגעים בי אני נפגעת או אני לא מבינה אם אני בסדר אז למה צריכים להיות כאלו רעים..דברתי גם עם אחד האחים של בעלי שהוא חבר מאוד טוב שלי ואמרתי לו שדברים כאלו לא מובילים לטוב...הוא הבין אותי אבל זה לא נתן דברכואב לי המצב הזה...אני בלחץ אני לא יכולה לתפקד כרגיל..אני בוכה בלילה ומתעוררת מחלומות שאנחנו מתגרשים..ושוב חשוב לי לציין הקשר ביננו פתוח כן ואמיתי ואני מרגישה שזה נפגע בגלל כל הסיפורמה אני עושה...אני לא יכולה להתלונן בפניו על אמו כל הזמן אני לא כזאת וזה גם לא מוביל לשום דבר..כשאנחנו חוזרים מבית הוריו אני עושה את עצמי נרדמת באוטו כדילא לתת דרור לפה שלי או לבכות בגלל כל המצב הלא נעים...דבר שיגרום לחרדתי לריבמצטערת על האורך אבלאני חייבת עזרה..בבקשה תן לי איזשהו פתרוןועזור לי למצוא את שביל הזהב..הנישואים שלי והילדה שלנו כ"כ חשובים לי...תודה!!!!(-:

מחפשת יקרה
אני חושש שאין לך ברירה אלא לפתוח את הכל בפני בעלך. כל המשא הזה כבד ממך, ואמנם את מרגישה שבעלך תומך בך, אבל הוא לא אסרטיבי מספיק בעניין הזה, ואולי בגלל שלא העמדת אותו על חומרת מצבך. ובסך הכל, גם הוא צריך להתעמת עם אימו ומשפחתו, וגם לו זה לא קל. בהחלט יכול להיות שהוא רואה את זה כמוך, ולא עושה דבר כי את לא מחזקת אותו מולה מתוך המחשבה שאת לא רוצה להתעמת איתו. אבל ככל שתאמצי אותו בעימות הזה, ותסבירי לו שאת לא רק מאחוריו, אלא שזה גם חיוני לך להעמיד גבולות ברורים לאמא שלך ולמשפחתו, כך תקלי עליו את העימות הזה.הוא יצטרך, עד כמה שזה קשה, למצוא את האיזון ביניכם, אם זה אפשרי, ולבחור, אם זה בלתי אפשרי. תוכלי אולי לעשות איתו משא ומתן על מה בסדר ומה לא, וכשאתם מסכימים על הגבולות, הוא יידע על מה להלחם ועל מה לא, ובאיזו עוצמה. ואם את לא יכולה להמשיך בשום פנים ואופן כפי שזה, יכול להיות שהוא יצטרך לבחור בחירה שהיא מאד קשה. מכיוון שאת בטיפול, העלי את הנושא הזה, של היכולת שלך להיות אסרטיבית כלפי בעלך, שבמישור הזה נראה קצת כהסתה כנגד בני משפחתו, אבל בהחלט יכול להיות תמיכה שלך בו ובאסרטיביות שלו כנגדם. והעלי גם את הקשיים שיש לך עם אמו, גם כדי לבדוק ולבחון, ולהיות בטוחה שהגבולות שאת רוצה לעמוד עליהם, הם מציאותיים ונורמטיביים.

דר' חסון היקר
ראשית תודה על תשובתך המהירה!!!היום , עוד לפני שראיתי את התשובה שוחחתי עם בעלי...הוא פשוט מקסים!הוא ישר אמר לי שאני רגישה ושהוא אוהב אותי..ושאני מגוננת יותר מידיהבעיה שלו היא שהתנהגותי אינה שווה לטענתו (ובצדק ) עם אימי ועם החמות, למרות שאיני רואה הבדלים משמעותיים בזמן ההחזקה או בכך שמשהי רואה יותר (ההפך היתרון הוא לאימו)..הזברתי לו כי אמא היא אמא ...ובכך אין מה לעשות...אבל עדין אין למשפחתו זכות לשפוט אותי שלא בפני ואח"כ להתחלונן כאשר את התלונות אני שומעת מגורם 3 ו 4..בעייתי היא שכאשר העלתי את עניין הביקורים ואמרתי לבעלי כי די והותר פעם- פעמיים בשבוע לבקר את המשפחותהוא התלהם ואמר כי מבחינתו אין הוא מציב לימיטים וכי מבחינתו ללכת לשם כל יוםוגם בעניין שבקשתי ממנו להיות לצידי ואם עושים משהו שהוא אינו בסדר להעיאר על כך ולא רק אני..הוא לא קיבל זאתאיך פותרים זאת...?תודה מראש...(-:ווכמובן שוב על המענה המהיר!

מחפשת יקרה,
את לא יכולה להתנהג באופן שווה עם אימך ועם חמותך. נסי להסביר לו את זה. עם אמך את הרבה יותר אינטימית. היא החליפה לך חיתולים, היא רחצה אותך, היא טיפלה בך כשהיית חולה. זה משהו שאין לך ואת לא חולקת עם חמותך. לכן, הרבה יותר קל לך לחשוף את האינטימיות שבינך לבין התינוק שלך לאמך, וקשה יותר עם חמותך, שבסך הכל היא אדם זר. אין ביניכם אינטימיות. יש אינטימיות בינך לבין הבן שלה, אבל זה לא אותו הדבר. שאלי אותו עד כמה הוא היה מוכן, נאמר, לעשות אמבטיה משותפת עם התינוק שלכם, בנוכחות אימך, כאשר נדמה לי שגם בנוכחות אימו זה לא היה קל לו. הסבירי לו את ההקבלה של האינטימיות הנדרשת.ולא הבנתי את עניין הכליום ביקור. כלומר, יום אצל הורייך ויום אצל הוריו? או שמדובר בעיקר בביקורים יומיומיים אצל הוריו? האם הוא יחזיק מעמד בביקור כל יומיים אצל הורייך?וחבל שהוא לא מוכן לתמוך בך יותר כאשר נוצר קונפליקט. נסי להגיע ביחד איתו להסכמה על גבולות המותר והנכון מבחינתך, ושיעזור לך שם. תסבירי לו שאם הוא רוצה אותך יותר אצל הוריו, הוא צריך להקל עלייך ולעזור לך. ואם הוא לא מוכן, את לא יכולה להתחייב להרגיש שם בנוח, על כל המשמעויות. כרגע, נדמה לי שיותר קל לו להתעמת איתך מאשר איתם. משא ומתן אומר גם הצבת סולם דרישות גבוה יותר וחד משמעי יותר, אלא שבזוגיות זה לא תמיד נכון. שם, ויתור מראה על נכונות ורצון להיות ביחד, ומראה על נאמנות. לפיכך, תצטרכי להתנהל בחוכמה, שפרושו לדעת לוותר במקום הנכון כדי לשמור על מערכת יחסים טובה, ולא רק להשיג יותר בתהליך של המשא והמתן.

לדר' חסון!שוב תודה על המענה..אכן..יש הגיון בריא ביותר בכל מה שרשמת..אני אדם מאוד פשרן(המעדיף לחסוך מריבות ע"י הפשרנות)כאשר לפי דעתי זה מונע ממני להיות אסרטיבית ובא לי לרועץ בקשרי עם אמו שרואה בזה הזדמנות לטפס עלי..אני מנסה בעצת הפסיכולוג להיות יותר אסרטיבית ולעמוד על דרישותי בנוגע לדגידול הילדה..העבודה היא מתונה ובינתיים איני רואה תוצאות משמעותיות..כי כנראה הסביבה הורגלה לפשרנות שלי..ואולי זה אף מעצים את התגובות כלפי..(מאמו שחושבת איך היא פתאום כולה להיות פחות מסופר נחמדה ).יש לי עוד כמה שאלות ברשותךאיך אני מסבירה לבעלישכן צריך לשים גבוללהליכה להורים לפעם-מיים בשבוע.(לכל הורה!!!).שהוא אומר שהוא לא רוצה להגביל והוא רוצה ללכת מתי שהוא רוצה לשם?איני משאירה את הילדה לבד במיוחד כי אני מניקה מלא ואין היא רוצה בקבוק..היחידה שהשארתי אותה לבד(אצלנו בבית) הייתה אמא שלי אשר מאוד קרת רוח ורגועה.וגם זה היה פעם אחת עד היום.יש לי עכשיו מס' חתונות ואני רוצה שרק אמא שלי תשמור על הילדה ורק אצלנו בבית..אמא של בעלי לא נוהגת כך שאם אני רוצה שהילדה תשאר בבית היא כנראה לא תוכל לבוא לרווחתי. איך אני מציבה לו את זה כעובדה?שוב, אני לא מוכנה שהילדה גם בנוסף לכך שאני לא אהיה בבית תתעורר ותגלה שהיא גם במקום אחר..לגיטימי לא?איך מסבירים זאת?איך אני מבהירה לאמו כי אני רוצה לתשטוף ידים לפני שהיא מרימה את הילדה מבלי שיהיו סצינות בעניין..וזה לא עוזר שאני אומרת גם לסובביה היא נעלבת כשאומרים לה את זה..והבעייה הכי גדולה היא שאימו לא מתקלחת היא חוזרת מסבוב כולה זיעה שמאוד מאוד מפריע(ואני איני טיפוס סטרילי כלל) אבל יש גבול ..וזה הסביבה הכי לא הגיינית לילדה ..כשבתה העירה לה היא יצאה שמה בושם וחזרה..והריח רק העצים..מה עושים..איך אני מגוננת על ילדתי?מה אני עושה..?תודה

שביל יקרה,
אני מבין ממכתבך שהוא רוצה ללכת פעם ביומיים להורים שלך, ובפעם ביומיים להורים שלו. למה? מה הוא מקבל אצל הורייך שאין לו בבית?כלומר, נראה לי מכך שהוא מוכן להיות פעם ביומיים אצל הורייך, ובתנאי שהוא יהיה גם פעם ביומיים בבית הוריו. האם זה בגלל הלחץ? האם זה משום שרק שם הוא מרגיש בבית? ואם הוא רוצה ללכת לשם, למה זה מחייב אותך? - זה מרמז יותר על לחץ שהוא לא עומד בו, אולי מצד אמא שלו, מאשר משום ששם הוא מרגיש בבית. אז אולי כדאי להרחיב את המעגל הטיפולי ולכלול גם אותו במעגל הזה.אני לא מניח שתצליחי לשנות את אמא שלו. לגבי הבת שלך, אני מבין את הרתיעה והסלידה שלך, אבל מבחינת ההגיינה, הסיכוי שבאמת יקרה לה משהו כתוצאה מכך הוא די אפסי. כדי להיות בטוחה, שאלי רופא או בטיפת חלב אם זה בסדר, והיכן הגבולות. יש אומרים שאפילו להפך, שחשיפה לגורמי זיהום (בואי לא ניסחף, אבל ברמה סבירה) בזמן ההנקה, כשאת מספקת לה דרך החלב שלך את חומרי החיסון החיוניים, דווקא טובה לתינוקות, שכן בדרך הזו הם מתחסנים. ויש טענה שמי שלא נחשף בגילאים המוקדמים לזיהומים כלליים, עלול בגיל מאוחר יותר להיות חשוף לתגובות אלרגיות. לכן, נראה לי שזה יותר ההבט האסתטי שלך מאשר חשש אמיתי מפני זיהום ומחלות. אבל תשאלי רופאים כדי להיות בטוחה (מה שנקרא חוות דעת נוספת, בתחום הרלוונטי). מריח כשלעצמו לא יקרה כלום לילדה שלך. אני גם לא חושב שהחוש האסתטי שלה ייפגע באופן חמור.לכן, לאחר שתבדקי את הסיכונים, נסי להתנהג לפי ההגיון והצורך, ולאזן ביניהם לבין האסתטיקה. ונסי ללמד את בעלך להבין לדרכך מתוך ידע (שלך, לאחר שתשוחחי ותבדקי את העובדות), ולא מתוך רגש. הרגש היחיד שישחק אצלך תפקיד, ואולי הוא כבר עכשיו משחק תפקיד חשוב, הוא הרצון שלך להיות עם הילדה שלך, ושלא יקחו לך אותה. היא שלך, ואין ספק בכלל שהיא הדבר החשוב לך בעולם היום. בשביל זה יש הורמונים כמו פרולקטין ואחרים, שמשפיעים על ההתנהגות והרגש שלך. לאחרים, כמו בעלך, שאין להם פרץ כזה של הורמונים, קשה להבין את זה גם אם תראי להם את זה בכתובים.

לך על התשובות..רק הערה .בקשר להידגיינה כתומאה מידים לא נקיות הילדה הייתה צריכה לקחת בגיל חודשיים אנטיביוטיקה בגלל עקיצות פשוטות שהזדהמווזה לאחר שהיינו אצל רופאת עור שהעירה את תשומת ליבי לכך..לכן יש מינימליות של אסטטיקה מחוייבת.אקח את דברך לתשומת ליביושוב תודה רבה לך על ההיענות העניינית והמהירהישר כח!(-: