יחסים עם המשפחה: איך ליצור חיבור

אני ואישתי נשואים קצת יותר משנה. לאישתי יש קשר מאוד חזק, מאוד עמוק עם אבא שלה בפרט ועם משפחתה, כך שההרגשה היא שהיא כל הזמן ה"בת של" ולא היא בעצמה (או "אישתו של"). הקשר הזה מאיב מאוד על הקשר בינינו, כך,שכמו שאני רואה את הדברים, איננו מסוגלים לבנות משהו חדש, של שנינו. כל הזמן אבא שלה ומשפחתה בתוך הזוגיות שלנו (אם בכלל קיימת), דבר שגם מתבטא בכ - 3, 4 שיחות טלפון ביום עם בני משפלתה. אחוז גבוה מאוד מהשיחות שלנו סובב סביב "אבא ככה" , "אמא ככה", "סבתא ככה" וכו', דבר שקשה לי להתמודד איתו וההתמודדות שבכל זאת קיימת - מגיעה לצעקות וכעסים, שלי כלפיה על כך שהיא לא מסוגלת לשם את משפחתה בעדיפות נמוכה מאשר היתה רגילה לה עד היום, ולתת לעצמה לבנות איתי משהו אחר, ושלה כלפי על כך שאני מנסה לנתק אותה ממשפחתה. הקשר שלי איתה חשוב לי מאוד ואני יודע שפיתרון של ייעוץ זוגי יכול לסייע, אך היא לא "מתה" לעשות צעד כזה.מה עלי לעשות?

ג יקר,
למה שתארת יש שני צדדים. אני מבין שהיא עדיין מחוברת חזק למשפחתה, שאתה מעדיף שהקשר העיקרי שלה יהיה איתך, ושזה טרם קרה. אם תישארו ביחד, והיחסים ביניכם יהיו טובים והדוקים – זה יקרה. אולי ייקח זמן, אבל זה יקרה. ככל שהיחסים ביניכם פחות טובים, וככל שתריבו יותר, היא תרגיש טוב יותר במפלט שמפנק אותה ודואג לה – משפחת המקור. לכן, אם את רוצה לעזור לה להתחבר איתך, דרך יעילה לעשות זאת, גם אם איטית, היא לתת לה תחושה של בית איתך.ואז נשאלת השאלה – מה מפריע לך לעשות את זה? מדוע היחסים עם המשפחה מפריעים לך מעבר לעצם קיומם? עד כמה אתה מרגיש שזה בא על חשבונך, ובאיזה אופן?כל הדברים האלה יעלו בתהליך של יעוץ זוגי, אבל אם היא לא תרצה להגיע לשם, אלה הם הדברים שאתה יכול לעשות, מהצד שלך, כדי להגיע למטרה שלך. והרי אתה גם יודע שככל שהיא תרגיש טוב איתך, גם לך יהיה טוב יותר. בצד שלך, כל מה שאתה צריך זה ללמוד להתגבר על התסכול שלך מיחסיה עם המשפחה, לשים את זה בצד, ולהתייחס אליה כחברה הטובה ביותר שלך. אם תצליח, היתר יכול לבוא לבד.