יחסים עם ההורים: מה לעשות?

שלום רב
!!אני במצב ייאוש. אני פשוט לא יודעת מה לעשות.אני בת 28 אמא לילד בן 10 חודשים. אנו גרים כולנו ביחד אני, בעלי , ילד ואמא שלי.עשינו טעות ענקית שעברנו לגור עם אמא שלי לפני שנה. עוד חודשיים אמא שלי חוזרת לדירתה. ואנו נשארים לבד. (אני, בעלי ,כלב והבן שלי).לפני הלידה אהבתי את בעלי והיום אני לא אהובת אותו... הוא מעצבן אותי. חלקי זה בגלל אמא ,כי היא לא אוהבת את בעליוהיא כל הזמן דיברה איתי על זה. שבעלי ככה , וככה וככה...ואני גם התחלתי לראות דברים רעים בבעלי. עכשיו אמא כבר לא מדברת על זה אבל כנראה הדיבורים שלה נכנסו חזק למוח שלי. כל דבר שבעלי עושה או לא עושה , או אומר- מעצבן אותי. ובא לי להגיד לו את זה בפרצוף !! אני שונאת אותך !!!! ( אך לעיתים רחוקות – אוהבת..)חוץ מהשפעה של אמא אני חושבת שפשוט כנראה הפסקתי לאהוב אותו הבנאדם הזה לא מתאים לי..... אני כל הזמן חושבת על גירושים.. אני לא מבסוטית מהחיים איתו ובכלל מהחיים.אם היה לי הרבה כסף נראה שהייתי קמה והולכת... אבל במצב הזה אני לא יכולה לפרנס את עצמי ואת הילד שלי ,לא נעים לי להגיד אבל אני לא שמחה כשאני חוזרת הביתה , אין לי כוח לבשל לנקות ואפילו להיות עם הבן שלי... אני ממש אמא רעה... אין בי אנרגיה בכלל..נורא עצוב לי מכל המצב הזה... אני ממש בדיכאון...אני כל הזמן מתלוננת שקשה לי ורע לי..אני עצבנית על כל העולם... על אמא , על בעלי , על הבן שלי... והוא כזה קטן.. וכזה חמוד...בא לי לבכות אני לא יכולה לצאת מהמצב הזה בכלל... לא יודעת מה לעשות...

יאנה יקרה,
כנראה שבאמת עשית טעות במגורים עם אמא שלך. לא ברור לי הסדר, למען האמת, כי את אומרת שאתם עברתם לגור איתה, ואבל היא זו שחוזרת עוד חודשיים לדירתה. אם אתם יכולים לזרז את התהליך הזה, עשו זאת אתמול.ברור שאת מתוסכלת, אבל לא ברור לי אם זה רק משום שאמא שלך סייעה לך לחשוב שעשית טעות בבחירת בן הזוג שלך, או בגלל סיבות אחרות. את מושפעת מדי על-ידי אמא שלך, ובין בן זוגך לאמך, אין לך לאן לברוח. לא פלא שאת לא שמחה לחזור הביתה.את צריכה לעבוד על המקור לחוסר שביעות הרצון שלך, להבין טוב יותר את המטרות שלך, ולחשוב באופן מסודר, איך את יכולה להשיג אותן. ובהחלט יכול להיות שיעוץ זוגי/טיפול אישי הם דברים שחיוניים לך כדי להיות שוב שלימה עם עצמך, אם לא היום, ואם לא בעוד חודשיים, אז בעוד חצי שנה.