יחסים עם הבן: איך לשפר את הקשר

אני כבר נשואה 7 שנים. יש לי ילד בן 4 וכל מה שאני מדברת איתו של מוצאה חן בעני בעלי הוא מתערב זה כבר בלתי נזבל אני מרגישה שהוא לכח לי את החופש ואת האחריות שלי על ילדי שזה מגיע להרגשה שבני חושב שאביב הרבה יותר טוב ממני וזה עצוב לי מאוד לא יודעת מה לעסות!!!

מי לעזאזל לימד אותך לכתוב עיברית???????????את עילגת מן השורה הראשונה,לא ייאמן שיש אנשים כאלו בארץ שכותבים עם אינספורשגיאות כתיבאת רצינית או שזה סתם עבודה בעיניים????דחוף גשי לקבל תמיכה בנושא

ח יקרה,
עושה רושם שבן זוגך מנסה לשלוט בך דרך מה שכואב, וזה היחסים שבינך לבין בנך. ברור, לכן, שיש בעיות קשות בינך לבינו, והרבה דברים שאינם פתורים. וכאן, נשאלת השאלה מה המטרה שלך?אם המטרה שלך היא לשפר את היחסים בינך לבין בנך, הרי זה קל יחסית. את יכולה להתנהג כלפי בן זוגך בהתעלמות, לא להתרגז כשהוא עוצר בך, לדאוג לכך שתבלי זמן איכות עם בנך שיבין שאת אדם ואשה ראויה, טובה וחכמה, לדבר איתו על החברים, וליצור איתו קשר הדוק, חם וטוב. אם תצליחי לעשות את זה, האמירות של בן זוגך כלפייך יילקחו על-ידי הבן שלך בחשד, כי זה לא יתאים לו למה שהוא יודע עלייך. בסופו של דבר, אם לא תגיבי בקלות לאיומים ולהקנטות של בן זוגך, תוכלי די בקלות להשיג את אהבתו ואהדתו של בנך, והוא ירחיק את עצמו מאביו. אני לא בטוח שזה מה שאת רוצה, אבל בעזרת קצת אומץ, סבלנות ואהבה, תוכלי לעשות את זה.ואם המטרה שלך היא לשמור על הזוגיות שלך, וגם לשמור על תפקידך ועל ההערכה של בנך, וגם לשמור על כך שהוא יעריך לא רק אותך אלא גם את אביו, כדאי להגיע ליעוץ זוגי.

לילי יקרה,
אני תוהה מהיכן חוסר הסבלנות שלך, קוצר הרוח, וקוצר הראות. אני תוהה גם מהיכן חוסר האמפתיה לאנשים אחרים, והעדר הפתיחות שלך. את לא מראה שמץ של נסיון לחשוב שאולי אנשים שכותבים כאן מגיעים מרקע שונה לגמרי מזה שלך. למשל, שהכותבת היא עולה חדשה, שהרוסית/צרפתית/אנגלית שלה מעולים ומשופרים בהרבה מאשר העברית שלך, או אולי שהכותבת אינה עולה חדשה, אלא דרוזית או ערביה, שהעברית בשבילה היא שפה זרה. אני לא מנסה להשוות את איכות השפה הזרה שלך כנגד השפה הזרה של ח', כי יכול להיות אפילו שזו שפה זרה שניה או אולי אפילו שלישית שלה, מבחינת היכולת הלשונית שלה.ולכן, אני חושב שכדאי שתבדקי את עצמך עד כמה את משליכה ושופטת אנשים אחרים לפי הקרטוריונים שלך, ולפי העולם הצר שלך, בעוד שהעולם האמיתי רחב מזה בהרבה. כי אם מכתבך זה טיפוסי לתגובותייך לאנשים אחרים, הרי כדאי שתעצרי את עצמך, תבחני מחדש את תגובותייך, תספרי עד עשרים לפני שאת נוהגת בשיפוטיות חריפה, ותחשבי על אפשרויות אחרות ונסיבות מקלות של הזולת למעשים ולמחדלים שלהם. אני בטוח שבעקבות כך תהיי אדם טוב יותר. והנה, אולי הרווחת משהו ממכתב שלא הקדשת לו הרבה מחשבה.