יחסים עם גיסה: מה לעשות?

שלום
ד"ר אורן חסוןאני ואישתי חיים כ10 שנים ביחד לנו 2 בנות לפני כ3 שנים נוצר סיכסוך ביני לבין גיסתי(אחות של אישתי) לאחר תקופה מאז נותק הקשר (יש לציין כי אישתי מדברת איתה שלום קר) נולד לגיסתי תינוק (בן) גיסתי התקשרה לאישתי והזמינה אותה לברית אישתי ביקשה ממנה להתקשר אליי ולהזמין אותי לברית עקב הסכסוך ביינינו היא התנגדה אישתי דיברה אל ליבה ולא עזר כלום היא באה בטענה שהיא הזמינה את כל האחיות שלה בלי הזמנה אישית לכל הגיסים שלה אישתי אמרה לה שפה המצב רגיש ואת לא מדברת עם בעלי ועם שאר הגיסים את כן מדברת היא הייתה בשלה ולא הייתה מעוניינת אישתי סיפרה לי את השיחה ואני מבחינתי לא הסכמתי שתלך כי זה מראה על חוסר הכבוד של אחותה לאישתי אני אמרתי לאישתי שאני לא הולך אם היא לא תזמין אותי ואני לא הלכתי לבסוף אישתי הלכה ללא רצוני ונוצר סיכסוך מעמיק ביני לבין אישתי כי אני טוען שאישתי לא כיבדה אותי אני בדיעה שאני ואישתי זה מיקשה אחת בכבוד הדדי לאורך כל הדרך ואם אחותה לא כיבדה אותה שביקשה ממנה להזמין אותה ןעליה לא ללכת מאותו יום כולי עצבים ולא רגוע אישתי התעקשה שהיא הייתה צריכה ללכת מהסיפור הזה נוצר ויכוח שנמשך שבועיים .פניתי אלייך ד"ר אורן בבקשה לקבל את חווות דעתך על הסיפור המורכב הזה ולייעץ לי מה דעתך בסיפור הזה כי אתה אדם ניטרלי למקרה .בתודה מקרב לב צביקה

צביקה יקר,
אחותך לא מכבדת את אשתך, אתה לא מכבד את אשתך, אז מי כן מכבד אותה? כנראה שלא קל להיות אשתך. אם אתה לא רוצה ללכת לאחותה (וכפי שאני מבין, מבחינת גיסתך יכולת לבוא לשם, רק שהיא לא רוצה לתת "הודעת כניעה" ולהזמין אותך אישית), זה עניין שלך. אבל למנוע מאשתך ללכת לשם, לא מכבד את אשתך, ולמען האמת גם לא מכבד אותך. מכבד אותך להיות נדיב, ולא להיות קנטרן ונקמני.מכבד אותך לא לדקדק בכבודך, ובתנאי שאתה מאמין שיש לך מספיק ממנו(ועל כך כבר אמרו אחרים, שאם אתה מכבד את עצמך, אזי יכבדו אותך גם אחרים). ומכבד אותך לשמור על אשתך, ועל יחסיה עם בני המשפחה שלה שחשובים לה, גם אם לא כולם נחמדים בעיניך.

קיבלתי את תגובתך ד"ר אורן רק אני לא מבין דבר אחד אני ואישתי נשואים לא חברים שיוצאים יום אחד איפה ההערכה של אישתי אליי בזה שאחותה זילזלה בי בגלוי ובכל זאת הלכה מה אני לא נספר פה ציפיתי מאישתי שתגיד לה אם את בעלי את לא מזמינה אני גם לא מגיעה איפה הכבוד של אישתי אליי אישתי צריכה להיות החממה שלי להגן עליי ולהיות לצידי (וזה הדדי) אני הרגשתי מושפל כביכול לא ספרה אותי והלכה לאירוע אם זה היה הפוך ואני אמרתי לאישתי אני לא הייתי הולך אם לא היו מזמינים אותך אישתי היא מעלה ראשונה מבחינתי וכך ציפיתי ממנה שתינהג אבל לצערי התבדתי והבנתי שאני לא האדם החשוב לה ביותר שהיא צריכה להגן ובשעה של הנאה באירוע נוצר ויכוח של שבועיים אני חושב ששלום בית חשוב יותר מהכל וכך היא לא נהגה כי זה היה ניתן למניעה מצידה.האם יש צדק בדבריי ד"ר אורן?תודה רבה לך על ההתייחסות

צביקה יקר,
כתבתי את מה שכתבתי לך, למרות שתארתי לעצמי שיהיה לך קשה לקבל זאת, ולמרות שחשבתי שתגיב כפי שהגבת. שיערתי שבאת לקבל חיזוק לדעתך, ולא להקשיב למשהו שלא מתאים לדעתך. אתה פגוע. אני יודע. אלא שמה שכתבתי לך הוא שנראה כאילו ההערכה העצמית שלך והכבוד העצמי שלך אינם חזקים מספיק כדי לספוג זאת, וזה משהו שהוא בינך לבין עצמך, ולא בינך לבין אשתך וכמובן שלא בינך לבין גיסתך. היית נפגע פחות לולא היית פגיע כל כך. היית מבין יותר את המצוקה של אשתך לולא היית פגיע כל כך. היית מבין שגם אתה פוגע בכבודה לולא היה ביניכם מאבק על אגו ועל כבוד. כשאתה עסוק בעצמך, קשה לך לראות אחרים. זה מה שניסיתי לומר לך. העובדה שנפגעת, ואולי אפילו בצדק, אינה שייכת כלל לעניין. גם את זה ניסיתי לומר לך. יש שני צדדים למטבע, וגם את זה ניסיתי לומר לך. ובכלל זה גם את העובדה שאתה פגעת באשתך, במקביל לכך שהיא פגעה בך. וניסיתי לומר לך שאתה לא מצליח להיות חזק יותר, שלם יותר עם עצמך, לוקח על עצמך את תפקיד המגן על המשפחה ועליה, ולא מצליח למחול על כבודך למען אשתך והקשרים המשפחתיים שלה, שהם חשובים לה. לא חשובים יותר ממך, אלא חשובים בצד הקשר הזוגי איתך. היא מנסה לומר לך שהיא לא רוצה לבחור ביניכם, אלא רוצה גם את זה וגם את זה, ואתה לא מאפשר לה. אתה כופה עליה את הבחירה הזו, והיא מנסה לשמור על הצרכים שלה מתוך תקווה שתצליח להיות הגבר שהיא רוצה שתהיה, כזה שיש לו כוח למחול, למענה ולמען הקשר שלכם. יכול להיות שאתה לא כזה, אבל נדמה לי שהיא עדיין רואה אותך כחזק מספיק להיות מסוגל למחול לה ולהמשיך הלאה, כשהזוגיות שלכם חשובה לך יותר, ולכן היא נוהגת כפי שנוהגת. אבל אולי היא טועה. אולי אין לך הכוח הנפשי הנדרש למחילה, ולדאגה לצרכים של אשתך. אולי. גם אני עוד לא יודע. זו החלטה שלך, צביקה.