הבנת יחסים: ניצול או שיתוף?

הי ד"ר חסוןאני בת 34 סטודנטית לפסיכולוגיה שעובדת במשרה מלאה קבועה מזה כ 7 שנים מתגוררת לבד בדירה שכורה באזור המרכז .לפני כחודשיים וחצי הכרתי בחור בן 32 דרך אחד מאתרי ההכרויות באינטרנט .כבר ביום הראשון בו שוחחנו בטלפון התעקש הבחור על להיפגש ולהגיע עד אלי , מכיוון וסירבתי ואיכשהו התחמקתי נפגשנו "על הדרך " תרתי משמע . הייתה פגישה קצרה בה דיברנו מעט והחלטנו כי אנחנו רוצים להיפגש שוב .למחרת שוב דיברנו ונפגשנו לפגישה ראשונה שהובילה לפגישה נוספת שהייתה בביתי מכיוון והוא התעקש שאינו אוהב לצאת וכי זה לא מדבר אליו , בחרתי שכן להיפגש בביתי איתו לאחר שניסיתי להציע מקומות יציאה נוספים כמו פארקים וכד' . באותו ערב הבחור החליט כי הוא נשאר לישון אצלי . רציתי שישאר לישון אך לא באותו ערב זה היה מוקדם לי מדי , ובכל זאת נתתי לו להישאר .מאותו ערב ואילך פחות או יותר הבחור עבר לגור איתי . קיימנו יחסים מיניים רק לאחר כשבועיים וחצי כאשר ישנו חבוקים כל ערב עד לאותו זמן וגם לאחר מכן .הקשר התפתח והעמיק לפחות מנק' ראות עיני עד כמה שידוע לי גם מראות עיניו .במסגרת תק' החגים הוא נפגש עם האחים שלי באיזשהוא מפגש שהיה בביתי , ולפני כן אני פגשתי את אחת מאחיותיו במסגרת ביביסיטר שעשינו לילדיה .לא דיברנו ממש על רגשותינו בצורה מפורשת אך בי נוצרו תחושות של " זה זה זה " ושהוא האחד , ואינטואטיבית חשתי גם אני אותו ( כאישה ) במקום הזה ממבטיו וכד' .לפני כשבוע הוא נפרד ממני בעקבות נסיעתו לחו"ל לצורך עבודה לחודשיים . נסיעה שידעתי על קיומה כחודש לאחר שהכרנו .הוא טען כי נפערו סדקים ביחסינו בשבועיים האחרונים ליחסים וכי הוא לא שלם , וכי הוא לא רוצה לעשות משהו בחו"ל בתק' הזו שיפגע בי .קיבלתי מאד קשה את הרצון להיפרד כי כבר התחלנו לדבר על איך נתקשר בתק' הזו שאוכל לבוא לבקר אותו למשך שבוע וקיבלתי את הנסיעה כחלק מ"החבילה" הלא פשוטה שבחרתי לקחת על עצמי עד כה .מאז שנפרדנו הוא דיבר איתי יום למחרת הפרידה כמתוך דאגה ,ומאז לא התקשר על אף שהייתה לי יומהולדת אתמול .עוד אציין שהוא מתחילת הקשר סיפר כי הוא לא סומך על אף אדם בעולם גם לא על אימו בעקבות ארוע פסיכוטי שהיה בחייו ,כי הוא שונא להיות לבד , וכי הוא מאמין שקשר שנוצרים בו קשיים הגורמים לו רצון לקום וללכת הוא קשר שצריך לסיים אותו ולא להתעקש עליו ( למרות שלפי ראות עיני בזוגיות בוגרת תמיד יש קשיים ויש תק' יותר טובות ופחות טובות ) , וכי בחודש האחרון הוא פוטר מעבודתו ולא עבד - לא יצאנו למקומות בילוי בגלל קושי כלכלי היינו מבלים הרבה בטבע ...וגם כי בשבוע האחרון הוא לא היה מעונין לקיים איתי יחסי מין , וכי כאשר הייתי יוצאת עם חברות לבלות הוא היה שולח לי הודעות שאחזור כבר וכו'.האם נוצלתי לדעתך ועלי לקבל כי איפשרתי לאדם לנצל אותי כשפתחתי את ביתי וליבי בפניו ולהמשיך את חיי הלאה ? האם יכול להיות שמכיוון והוא קטן ממני בשנתיים הוא קיבל " פיק ברכיים " מרצינות הקשר ומתחושותיו ו"נס על נפשו " ? אשמח לדעתך המקצועית .מה עלי לעשות וכיצד לדעתך עלי לפעול ? אבקש באמת את דעתך הכנה למרות הסיפור הלא נעים בלשון המעטה .תודה

פלונית יקרה,
יש מי שמגדיר כל יחסי שיתוף טובים כ"ניצול הדדי", שבו שני הצדדים מרוויחים. ואולי זו הגדרה שימושית לא רעה בכלל. אם נגדיר זאת כך, אז כאשר את לא קיבלת תמורה, או לפחות לא תמורה מליאה, מן הסתם אפשר להתייחס להתייחס לזה כאל ניצול (כלומר, חד-צדדי). למען האמת, ההגדרה פחות משנה. מה שחשוב לך הוא בעיקר להבין מה קרה, אולי גם כדי ללמוד מכך משהו לפעם הבאה (ראי בבקשה גם את תשובתי ל-SH, משהו כמו 7 שאלות למטה). ואולי במקרה שלך היו כמה סימנים "לא טובים" כבר בתחילת הקשר.- את רצית צורה אחת של פגישה, והוא לחץ עליך לעשות משהו אחר. בפגישה הראשונה רצונך נתקבל, אבל בפגישה השניה לא, והוא רצה להיפגש אצלך, וגם קיבל את זה. לחץ כזה הוא סימן לא טוב, ולא משנה מה הסיפור שהוא מספר לך. הוא מעיד על כך שהבחור לא יודע להקשיב לך ולהתחשב ברצונך. זה משמעותי. העובדה שאחר-כך הוא "פלש" לביתך, גם אם זה נראה טבעי לך בהתחשב בדינמיקה שלכם, כפי שאני מבין זה לא היה לגמרי לפי רצונך, והסכמת. כדי להיות בסדר איתו, כדי שלא לאבד אותו, אבל הסכמת. נכון שהעובדה שהוא הפגיש אותך עם בני משפחתו מעידה בדרך כלל על כוונות רציניות, אבל לא תמיד. בעיקר לא כאשר יש בעיה סוציופתית, שאת לא יכולה להבחין בה אולי, אבל היא מאפשרת לו לתמרן ללא התחשבות במוסכמות חברתיות.- העדויות שלו עצמו על עצמו אינן מבשרות טוב: שהוא לא סומך על אף אחד. שהיה לו ארוע פסיכוטי בעברו, שהוא מוותר מהר כאשר יש קושי בקשר (מה שמאיים עלייך כבר בתחילת הקשר, כחרב מתהפכת מעליו, וגורם לך לרַצות אותו ככל שאפשר, כדי שהכל יהיה בסדר והוא לא ירצה לעזוב).כל אלה הם סימנים. לפעמים יש נסיבות מקלות, ולכן הם לא חותכים בכל מאת האחוזים, וכשהוא מוצא חן בעינייך יותר קל לך לרמות את עצמך ולא לקחת אותם ברצינות הראויה. ובכל זאת, אלה הם סימנים מאד לא טובים. לומדים מזה. אני לא מכיר אותו, לא ראיתי בדיוק מה קרה ביניכם, ולכן אני לא יכול לדייק בכל מאת האחוזים. גם העובדה שפוטר מעבודתו, שהיא יותר סבירה ו"נורמלית" יחסית לקודמות, כי זה יכול לקרות כמעט לכל אחד, גם היא מהווה סימן אזהרה נוסף גם אם פחות משמעותי (ובכל זאת: האם באמת רק בחודש האחרון? בדיעבד, הייתי סומך על זה רק אם יש לך ראיות ממשיות נוספות לכך שעבד בעת תחילת הקשר שלכם). צרוף כל אלה ביחד מרמז שיכול להיות שניצלת ממערכת יחסים לא טובה, שלולא נסע לחו"ל (וגם כאן יש אולי שאלה של אמינות), היית אולי מסתבכת בקשר שתוצאותיו הלא טובות היו מגיעות, ואולי יותר בגדול, מאוחר יותר.

תודה