יחסים עם אחות: מי משלם את המחיר?

אספר בקצרה כי היריעה לא תוכל להכיל את כל הפרטים.לאחותי חיי נישואין גרועים הכוללים יחס מזלזל מצד בעלה,קללות,שטיפה מוחית כנג המשפחה,חינוך מאוד לקוי כלפי הילדים.היא אינטיליגנטית מאוד בהשוואה אליו, הוא מאוד קנאי,אובססיבי,מתנהג בצורה מאוד אינפנטילית ובשלב זה ביחסים הוא התחיל להפנות את כעסו כנגד משפחתי ובעיקר כלפיי.זה מתבטא בשיחות טלפוניות מאיימות,ב"לכלוך" הפה, קללות ואיכסה בקיצור.שאלתי היא כזו:בהנחה והיא חיה כך מס' שנים לא קטן ולא עושה דבר לשפר המצב(טוענת שלא יכולה לשנות דבר כי אין לה כסף לעזוב ולחיות רק עם ילדיה מבלי הכנסה גבוהה)האמת שאין לי הרבה מה לייעץ לה כי כשהיא מסבירה שמדובר רק בצד הכלכלי אחרת היתה עוזבת אז אני כאילו מזדהה ומבינה ומצד שני אנלא מצליחה לעכל כיצד היא מסכימה לגדל את ילדיה תחת טרור ואיך היא שורדת במצב כזה.זה יותר גרוע מלהיות אישה מוכה כי מדובר בלחצים נפשיים וכן בילדים שסובלים בשל כך.אנלא יודעת אם כן,האם היא התרגלה למצב ולכן לא מזיזה עצמה או שבאמת במצבים כאלה אין ברירה ומשלימים עם המצב(קשה לי לרשום אפילו את החלק השני של שאלתי כי אין בזה הגיון)בכל מקרה,אני מנסה לחשוב האם להתרחק כך שהיחס הרע שלו לא יפגע בי שוב או שאסור לי להזניח היחסים בינינו כי זו אחותי.אין לי כלים להתמודד עם הבעיה הזו כי היא רחוקה אלפי שנות אור מבינתי.איני מסוגלת לתקשר או לנסות לפשר ביניהם כי הוא מתנהג בצורה כזו מבזה ועבריינית אפילו (מדובר בשנים ארוכות של יחס מזלזל אך לאחרונה חלה החמרה קשה)ולכן ניסיתי לרמוז שנתרחק כי איני רוצה כל קשר לדברים האלו בחיי.שמתי לב שכשיש קרבה הוא מתחיל במריבות קשות עוד יותר ולכן לא בא לי להתפתחות שכזו.הבעיה שנראה לי שהיא בכלל לא מבינה את חומרת הבעיה ומה זה עושה לי כי יום יומיים אחרי היא מדברת כאילו לא קרה כלום ורוצה שניפגש וכד'...מה עליי לעשות?האם אני אשמה בכך שהבחירה שלה כה גרועה והיא פסיבית במצב כזה נואש?לאן עליי או עליה לפנות כדי לקבל עזרה מקצועית?האם להתרחק? לשמור על קשר?האם עצם העובדה שהיא מאפשרת לזה לקרות בעצם הישארותה בבית מותיר אותה במצב של "אשמה" (למרות שהיא אפשר להאשים אפחד מלבד אותו..)תודה על העזרה.

צופנת יקרה,
אולי הדוגמה הבאה, של שיחה שהיתה לי עם חוקר מדנמרק, תבהיר קצת את העניין. לפני שנים רבות אמר לי אותו חוקר מה הוא חושב שישראל צריכה לעשות בנוגע לגדה המערבית ולרצועת עזה, וכמה אנחנו לא בסדר ביחסינו לפלשתינאים. אמרתי לו שיש לי בעיה עם מה שהוא אומר. לא בגלל תוכן הדברים, כי אני מסכים איתו, אלא בגלל שהוא אומר אותם. כשאני אומר אותם, זה בסדר, כי אני גם אהיה זה שישלם את המחיר, ואני אולי אפילו מוכן לעשות זאת. אבל כשהוא מציע לי מה לעשות הוא לא מודע למחיר במלוא הקפו, ובכל מקרה הוא לא ישלם אותו. זה פחות או יותר מה שקורה בינך לבין אחותך.אני ממליץ לך מאד לשמור על קשר עם אחותך, ובעיקר כאשר היא כן רוצה להפגש איתך, אבל לא למתוח עליה ביקורת, ולא להילחץ מהנושא. למרות שאני יודע שזה קשה לך. גם אחותך וגם בן זוגה יודעים שאת לא אוהבת אותו, וגם זו סיבה שאולי גם בגללה היא לא מקבלת עצות שלך. היא צריכה להבשיל להחלטה כזו, כי היא גם זו שתשלם את המחיר, בצד הרווח הצפוי. חוסר ודאות הוא דבר קשה בתהליך של קבלת החלטות, וזה המקום שבו היא נמצאת, כי היא לא יודעת מה בדיוק יקרה, ויש לה חששות מהתהליך ומהמאבק הצפוי. אבל כאשר היא תבשיל, היא צריכה אותך קרובה אליה, כדי שתתמכי בה.היי איתה, ובעיקר כאשר היא מבקשת, ותתגברי, למענה, על הכעסים שלך. זה כל מה שאת יכולה לעשות. אם היא תרצה את עצתך, תני לה אותה, אבל תני לה להחליט בעצמה מה היא רוצה לעשות, וכבשי את הכעסים שלך, אם היא תעשה משהו אחר ממה שאת ממליצה.יעוץ נפשי הוא בהחלט דרך. נשים רבות הולכות לטיפול כדי להתחזק בדרך ליציאה מתוך מערכת הנישואים שלהן, כי קשה להן להתמודד עם הלחצים לבד.