יחסים: משחקי כבוד וציפיות

שלום,
לפני שבוע + הכרתי בחור שממש מצא חן בעיניי.בהתחלה נורא התנגדתי כי נפרדתי מחבר שליוהחלטתי שהפעם אני מקדישה את הזמן אך ורק לעצמי בלי שום מערכת יחסים.אך אותו בחור לא ויתר.אנחנו ביחד והכל מדהים! אני פשוט מתחילה להרגיש שכ"כ טוב לי איתו.בליל שישי הוא התקשר אליי נורא עצוב ולא הבנתי למה...בטענה ש"סתם יום שישי מבאס" מכיוון שלא היה בא לו לצאת עם חברים, (למרות שלפני שהכרנו הוא היה יוצא כמעט כל יום), לא בא לו רעש של מסיבות ופאבים. הצעתי לו הכל רק שיפסיק להיות מבואס... אך הוא לא רצה כלום.עד שבאיזשהו שלב החלטתי להציע לו שניפגש. ולהצעה הזאת הוא בכלל לא סירב ישר הסכים להצעה.ידיד שלי טוען שהוא כנראה מתחיל לפתח רגשות כלפיי.אך הבעיה הרצינית היא שאחרי הפגישות שלנו יחד אנחנו משחקים מן "משחקי כבוד"הוא לא מתקשר, אני לא מתקשרת וכל אחד מחכה לראות מי יתקשר.אני מרגישה שהוא ממש אדיש כלפי כשאנחנו לא ביחד.ולכן אני כל הזמן שקועה במחשבות שליליות.ולכן אני פונה אליך, מה עושים? והאם זה לגיטימי?או שפשוט יש צורך להדליק אצלי נורה אדומה?יש לציין שאני בת 19 והוא בן 23.

מור יקרה,
הכרת מישהו לפני שבוע, לא? וכבר אתם בקטע של הוא לא מתקשר, אני לא מתקשרת... כמה זמן היה לכם לשחק משחקי כבוד? כמה את מכירה אותו? כמה הוא מכיר אותך? במילים אחרות, זה מוקדם מכדי להאיר נורות. לימדי אותו, תני לו ללמוד אותך, תתחילו לפתח אמון זה בזו (כי כרגע, עדיין לא יכול להיות אמון ממשי, כי אינכם מכירים זה את זובכלל, וכל אחד אולי מנסה לשחק אותה קווול, כדי שהצד השני ירצה יותר, או כדי לא להיראות להוט מדי), ורק אז תדעי יותר.ואת כן יכולה להשפיע על הקטנת המשחקים הללו, אם תתני רמזים קטנים של זה שטוב לך איתו. למשל, להגיד לו בסיום שהיה לך נחמד/כיף/יופי היום. למשל, על-ידי נשיקה על הלחי לסיום פגישה (לפעמים גם אם אתם כבר באופן משמעותי מעבר לזה), למשל, על-ידי זה שתגידי בסיום: צלצל אלי. ואז את מגדירה את הציפיות (שהוא זה שצריך לעשות את הצעד הבא), וגם אומרת שיש לך עניין.ובסך הכל, איך את יכולה להרגיש מה הוא מרגיש כלפייך כשאתם לא ביחד? אתם בסך הכל שבוע ביחד. הרגעי... תני לדברים לקרות, ואם זה יהיה טוב לשניכם, תדעו את זה.