יחסים מעורערים: מה עושים?

ברצוני להעלות שאלה שמציקה לי ומאוד דחופה.אני נשוי עם שני ילדים (12, 25), ,לא מאושר בחיי הנישואין, ויש לי כיום חברה .המצב כיום הוא שאני,מאוהב בה,וישן אצלה כמעט כל יום מיזה כמיספר שבועות,שאלתי בנושא היא: איך מציגים זאת לילדים,מה אומרים להם ,על השאלה "איפה היית", בשעה שאני חוזר כל יום בבוקר הביתה? יש לציין שהם יודעים שקיימת מתיחות רבה בין ההורים ,אך לא שוחחנו איתם באופן מסודר על הנושא.יש לצייין שגם לאישתי אני לא מדווח ולא מפרט את מעשי.(לפחות בשלב הזה).דהיינו מה לענות להם עד לשלב שהנושאים יאמרו באופן מפורש שיחסי ההורים לא טובים.תשובתכם חשובה ודחופה.אבי

אבי יקר,
נדמה לי שמה שאתה אומר לי הוא (ותקן אותי אם אני טועה): "שמע, ד"ר חסון, היחסים שלי עם אשתי מעורערים. יש לי גם יחסים עם אשה אחרת, ואני נמצא איתה בלילות. הילדים שואלים מדוע אני חוזר בבוקר והיכן אני נמצא בלילות. אני לא יכול לספר להם את האמת, איזה שקר אתה מציע לי לספר להם?"ובעצם, נראה שאתה שואל אותי איזה שקר יכול להיות אמין יותר, ולהחזיק מעמד יותר זמן, ורצוי שיחזיק לנצח? – אני לא בטוח שאני המומחה הגדול ביותר שאתה יכול למצוא, לשקרים. אולי אתה צריך להפנות את השאלה הזו לגולשים ומומחים בפורום של כתיבה, המנוהל בידי סופר טוב.אבל בינינו, אבי, מה זה משנה איזה שקר תספר להם? ממילא, ברגע שהשקר יתגלה, בכל שלב שהוא, אתה תאבד את האמינות שלך בעיני הילדים. אז אולי הגיע הזמן לשנות את האסטרטגיה, ובמקום מצב ביניים בלתי אפשרי בינך לבין אשתך, תחליטו להחליט: או לעזוב את החברה ולנסות לשקם את הזוגיות, ובאופן רציני ומיידי (אפשרות אחת), או לפתוח את הקלפים, לפרק את המסגרת, ולהיות גלויים ביניכם ועם הילדים (אפשרות שניה).יש לנו נטיה להשאר במצבי ביניים, לא משום שהם המצב האידיאלי, או שהם המצב הטוב ביותר מבין האפשרויות, אלא שאנחנו נוטים להשאר בהם מרוב פחד, ובדרך כלל בשל החשש מעימות, או מתוך חשש מתוך הבלתי ידוע - מה שיבוא אחר-כך. אלא שבדרך כלל, לאחר העימות והקושי שבתחילת התהליך, מה שיגיע אחר-כך הוא בהכרח טוב יותר מאשר מה שעכשיו. צריך אומץ כדי להתגבר על הירידה והטלטלה הזמניים, כדי להגיע למצב יציב יותר וטוב יותר.מצבי ביניים הם טובים, לפעמים, כאשר אין מספיק נתונים להחלטה, ואתה ממשיך לאסוף נתונים כדי להחליט. הם טובים, לפעמים, כדי להתיש את הצד השני. לפעמים הם טובים משום שאתה יודע שיש תאריך מוגדר שבו אפשר לשנות את הדברים, ולפני זה לא כדאי (דוגמא? למשל, כאשר הילדים בדיוק לפני בחינות, ואתם רוצים שיעברו את השלב הקריטי הזה לפני שאתם משבשים להם את העולם). אבל הם רעים משום שהם יוצרים מצב בלתי יציב, שהוא קשה נפשית להכלה גם לך, גם לצד השני, וגם לצדדים שלישיים שאינם אשמים בכל זה, כמו הילדים. לכן, אם אין הכרח, מוטב לקצר את מצבי ביניים ככל שניתן. העובדה שאתה צריך לספר לילדים שלך משהו, רק מקרבת את הקץ של מצב הביניים, כי כל הסתרה, הכחשה ודבר שקר, רק יגדילו את ניזקו.

תןדה על התגובה המהירה.הייתי רוצה לציין שבאמת איניני יודע מה לאמר להם ואם הייתי יודע ,כניראה לא הייתי מבקש עזרה כאן.לכן,אין לי ספק ששקרים לא מועילים במיוחד לילדים,כי בסופו של תהליך הם יחשבו שהיתה לי חברה ורק אחר כך היגענו למצב הזה! לא זה לא המצב, המצב הוא הפוך,לא היה לי טוב ,אחרי נסיונות רבים ולכן חיפשתי "בחוץ".ובכלל אני מסכים ששקרים יאבדו את האמון ביני לבין ילדי.כלומר אני שואל את שאלתי בעינין מתוך אמונה שלמה לאמר לילדים משהוא שלא יפגע בהם ושאלתי היא מה לאמר?? אולי את האמת שכרגע אנו ההורים במצב של מתיחות רבה ואני ישן בחוץ כי...האם לאמר שיש לי חברה? האם להסתיר?מה לדעתך נכון?אשמח על תגובתכם המהירה לסוף השבוע הזהתודה

אבי יקר,
אתה רוצה לומר להם משהו "שלא יפגע בהם", ולצערי, נדמה לי שאתה מבקש את הבלתי אפשרי. אתה חייב להגיד להם שאתה ישן בחוץ, אבל נדמה לי שאת זה הם יודעים לבד. כדאי להבהיר להם שאתם במצב של מתיחות רבה, ונדמה לי שכל דבר אחר שתגיד יהיה לא אמין, כי גם את זה הם בודאי כבר רואים.ולגבי השאלה היכן אתה שוהה, ואם יש לך חברה – אתה יכול לבחור שלא לספר את זה, ואולי אפילו מוטב כך, אבל זה יחזיק מעמד רק עד שהם ישאלו אותך היכן אתה שוהה בלילות, ואם יש לך מישהי, ואם יש ביניכם יכולת שיחה, הם יגיעו לשאול אותך את השאלות האלה במוקדם או במאוחר. כך שאתה חייב להכין את עצמך לשאלה הזו. הקושי הוא שאם תגיד את זה להם לפני שתגיד את זה לאשתך, היא עלולה להיפגע עוד יותר ולפגוע בך הן ישירות והן דרך הילדים.ומכאן התשובה הקודמת שלי אליך, אבי: קצר ככל האפשר את מצב הביניים, כי נזקו גדול. פתח, כמעט בכל מחיר, ערוץ תקשורת עם אשתך, דבר גם איתה, והגיעו לנוסחה מוסכמת כיצד להציג את זה לילדים. זו הדרך הטובה ביותר למזער נזקים, כי נזקים יש.ואולי לא שאלת את השאלה הנכונה: אולי היית צריך לשאול – איך אני פותח ערוץ תקשורת עם אשתי, כדי שנוכל לספר לילדים בצורה גלויה, ובכמה שפחות נזק, מה עובר עלינו? איך אני פותח ערוץ תקשורת עם אשתי, כדי להגיע במהירות להחלטות? והפתרון המתאים ביותר יכול להגיע אליכם או דרך יועץ זוגי טוב, או דרך מגשר טוב. כי אתם שניים שצריכים להגיע להחלטה, כי לא הכל תלוי בך בלבד, וכי כדי לייעץ לך כאן, צריך שתתן הרבה הרבה יותר נתונים ממה שנתת, כי אין ספק שזהו סיפור מורכב עם נקודות מבט שונות, שבו כולם צודקים, וכולם נסערים, ויש ביניכם חוסר אמון בדרגה גבוהה.

שוחחתי עם אשתי על הכיצד להציג לילדים (ללא איזכור קיום חברה),והיא טוענת שד שלא תדע איפה אני ישן בלילות אין טעם לדבר עם הילדים?מהיא הצעתך?