הצעה לנישואין: איך לעשות זאת נכון

היי.אני בת 28 וחבר שלי בן 30 ואנחנו יחד כשש וחצי שנים. לפני כשנה עברנו לגור יחד,לאחר תחנונים מצידי.כיום אני מרגישה שאני מוכנה לנישואין,והוא מצידו שנחכה עוד.עד היום באמת ולא הייתי לחוצה על נישואין,אך מסיבה לא ברורה (לי בכל אופן...)כלשהי כיום זה חשוב לי. הנקודה היא שחבר שלי הוא לא אחד שיוזם או בכלל מציג מטרות או תיכנונים כלשהם לעתיד,ולי זה קצת מפריע. במשך זמן שיכנעתי את עצמי שאיך נינשא אם אין לנו בסיס כלכלי וכיו"ב,אבל מה שברור לי הוא שאני רוצה להיות איתו - ללא קשר לכמה כסף יהיה לנו. הוא מצידו תמיד אומר לי:"תזרמי". בהתייעצות עם חברים משותפים שלו ושלי אני חושבת על יוזמה שתבוא מצידי, וזה אומר להציע לו נישואים. האם זה דבר שיהיה נכון לעשותו? כלומר,קשה לי מאוד לחשוב על זה,אולי מהסיבות שזה "פחות מקובל",מהפחד לשמוע תשובה שלילית וכו'. אשמח לקצת עזרה בנושא... בתודה,א.עליי להוסיף שהוא מאוד אוהב אותי,ומראה את זה בדרכים שונות,אך מתקשה להתבטא רגשית,אני חושבת.

א. יקרה,
התגובה הטבעית הראשונה, הפלורליסטית והפמיניסטית והפוליטיקלי-קורקט היא: בטח. תעשי את זה ובכיף!אלא שאת צריכה, כמובן, גם לקחת בחשבון את ההשפעה האפשרית עליו של הצעת הנישואים הזו. אמנם יש לך גיבוי של החברים שלו שנתנו לך עצה מכל כיוון ש"לכי על זה!", אבל אולי דווקא העצה הזו הופכת להיות לך לרועץ, משום שהוא עלול להרגיש לחוץ מכל כיוון, ולהרגיש כפוי - כי כולם כבר יודעים ומצפים שזה יקרה. הלחץ הזה מכל כיוון עלול לגרום לו להתנגדות ולבלבול, ולהגיד לך כן, ואחרי חודש או שלושה, אחרי שכבר נקבע תאריך לחתונה, והוזמן אולם, להגיד לך שהוא בעצם לא יודע, והוא כל כך לחוץ, ולא יודע מה לעשות. והיו דברים מעולם, והגיעו אלי יותר ממקרה אחד כזה.אני מציע, לכן, שזה בסדר שתיזמי, ושתציעי לו נישואין, אבל שתורידי את כל החלק הפומבי מסדר היום. כלומר, תורידי את עניין החברים מכל הסיפור, הניחי לעניין הזה קצת לשקוע, שלא יתחקרו אותך יותר מדי, ובינתיים תכנני משהו מיוחד, ואינטימי. שם, כשאף אחד אינו עד, וכשאף אחד אינו יודע מה את מתכננת, תוכלי ליצור, באוירה האינטימית, טקס שהוא אפילו משעשע, עם קצת הומור (קריאת טקסט למשל), אולי אפילו עם תחפושות. כל הסיפור הזה יהיה הסוד שלכם. אם הוא ייענה לך, וישיב בחיוב, הוא יהיה הרבה פחות לחוץ. גם האוירה הקלילה שתנסי ליצור סביב זה תסייע. לא יותר מדי יין, א', כדי שלא יגיד לך אחר-כך שהוא היה שיכור (!). אבל אווירה נעימה כן. ואחר-כך, אחרי כמה שעות, לפני שתבשרו את זה לעולם, שאלי אותו תוכלי לשאול אותו איך הוא היה רוצה שתספרו את זה לאחרים, אם ישאלו. ועשי זאת בתאום איתו, כדי שירגיש הכי בנוח שבעולם, ושיהיה ברור שזו החלטה שלו, ושאינו כפוי. במילים אחרות - הקלי עליו ככל שאפשר, ותני לו כמה שיותר אפשרויות להוציא את הידיעה החוצה לפי רצונו, ושרק לא ירגיש לחוץ.

אל תעשי זו תני לו ליזום זה משפיל!!!!!!!!!!!!