יחסים מיניים בלבד - מה לעשות?

ד"ר חסון היקר
שלום ושבוע טוב.אני נמצאת במערכת יחסים שהיא ברובה מינית אך מספקת (ואנו גם משוחחים כמעט יומיום), אך ברור שאין לכך עתיד- שנינו מערים שונות, הפרש גילאים גדול, מנטליות שונה. אני זו שמגיעה אליו ולא להפך, פעם בשבוע, כי לו יש בית משלו. מטריד אותי שאין לזה עתיד, כי ברור לי שההורים יתנגדו לזה, ושנישואים עם האדם הזה הם לא הדבר המתאים כי יש לנו שאיפות וראיות עולם שונות, לא שדובר או ידובר על נישואים בקרוב. למרות שאני נהנית וכיף לי אני מרגישה משקל רובץ עליי כי ידוע לי שזה יסתיים מתישהו, ואני חיה עם הידיעה הזאת וזה מפריע.מה דעתך בנושא? מה לעשות?בתודה מראש.

מנדי יקרה,
ברגע שהגדרתם את מערכת היחסים שלכם כ"מינית" בעיקרה, אז היא מינית בעיקרה, וללא "עתיד" מהסוג של חתונה וילדים. את אומרת שממילא זה גם לא מתאים, אבל את מוטרדת מזה. אז למה, בעצם, את איתו? - כי מה ישתנה?אם את איתו בשביל ההווה, אז הכל בסדר. אז אין לך סיבה להיות מוטרדת. ואם את בכל זאת רוצה עתיד עם גבר כלשהו, ואיתו זה לא יהיה, תצטרכי להחליט להיפרד מתישהו. וזה קשה כאשר הקשר הרגשי שלך אליו העמיק. או שתצטרכי לחתוך מוקדם יותר, בלית ברירה, או שתחכי בתקווה שבהמשך הדרך, ואולי דווקא בשל חוסר ההתאמות, מתישהו הרגש שלך ידעך, ואז יהיה קל יותר להיפרד. ונשארת השאלה - כמה בוער לך להגיע ל"עתיד" מהסוג של חתונה וילדים?

ד"ר חסון היקר,
תודה רבה על תשובתך.די בוער לי להגיע לחתונה, אך ניסיונות רבים להתחיל מערכת יחסים רצינית נכשלו, הבחור עזב אותי או שלי לא התאים. ולכן נכנסתי למערכת יחסים מינית בלבד, מהנה, שלא מצריכה השקעה רבה ולא טומנת בחובה אכזבות. רציתי הפסקה מהכאב האפשרי שבפרידות, מהצורך להיות "בחורה טובה, נכונה, ומרוסנת מינית". התייאשתי לזמן מה.הכרתי את הגבר הזה וכיף לי איתו, הוא רגוע, תומך נפשית ודואג לצרכיי המיניים לפני שדואג לשלו - מעולם עד כה לא הייתי עם גבר שהתעקש שאהנה ואגמור ראשונה. מצד שני, הוא לאחר גירושים טריים וקשים ואב לילדים, ומבוגר ממני בשני עשורים. הוא אמר בהתחלה שהוא לא יודע לאן הקשר יתפתח ושהכל אפשרי ואני זו שאמרתי "ברור שזה רק קשר מיני בשל הפרשי הגילאים והמרחק". גם כי לדעתי זה נכון וגם כי אני עם חרדת נטישות.בקרוב אכנס למסגרת חדשה, אכיר אנשים חדשים, ולכן אני בדילמה מה יהיה איתו ואיתי? אם אהיה מרוכזת בו אולי אפספס הזדמנות להכרות ראויה יותר מבחינת גיל ובאותה העיר, ובכלל. אני פוחדת להיקשר אליו נפשית, ואני שונאת לראות את הסוף כבר מעכשיו, זה בעיקר מה שמאוד קשה לי. מצד שני זה חמש שנים אני תרה אחר קשר רציני וחתן, ולא יצא מזה כלום. ופה לפחות אני נהנית. ברור לי שהוא לא הבעל שאני מחפשת אז למה קשה לי כל כך? הרי בעיני הוא אפילו לא נאה, להפך. אך אני לא אראה אותו שבוע ואני כבר מדוכדכת מזה.שוב, בתודה רבה.

מנדי יקרה,
אם כך, בהחלט ייתכן שההגדרה שלך של היחסים שלכם אינה נכונה. אמנם את לא רואה להם עתיד, אבל את בהחלט לא רואה את היחסים כמיניים בלבד. את בהחלט מערבת בהם רגשות, ואולי גם הוא, גם אם את שומרת עליהם שלא יציפו אותך יותר מדי. ולכן את צריכה להמשיך ולהיות מודעת, כמובן, לגבולות שתשימי לעצמך, הן מבחינת הקשר, והן מבחינת הזמן שתקציבי לזה. אולי במקביל חשבי על טיפול, אם את יכולה. כי אחת הסיבות שבגללן את איתו היא הייאוש שלך מהאפשרות של קשר אחר, ועל התפיסה הזו ועל חוסר הביטחון הזה את אולי צריכה לעבוד. זה, מצד אחד, ומצד שני את באמת צריכה לקחת בחשבון שהאפשרות שאהבה אם תתפתח עוד בקשר הזה, וגעגוע אליו אם וכאשר תיפרדי ממנו, עלולים להפריע לך בקשר הבא. ובאמת חבל שלא נתקלת עד כה בגברים שדואגים לעונג שלך לפחות לא פחות מכפי שהם דואגים לעונג שלהם, אבל יש כאלה. הצד השלישי של אותו מטבע הוא שאולי דווקא טוב שרף הציפיות שלך מבן זוג יעלה בעקבות הקשר הנוכחי. כי מגיע לך בן זוג שיהיה בו גם את מה שאת מקבלת ממנו, וגם כזה שיהיה לכם עתיד משותף. תצטרכי לחפש בעצמך את האיזונים הנכונים, ולדעת את הגבולות, וגם לדעת מתי לעזוב.

ד"ר חסון היקר,
תודה רבה על המענה המפורט. עזרת לי רבות.חג שמח.