יחסים מורכבים: נקודת מבט חדשה

שלום,
אני בחור בן 25 יוצא עם מישהי במשך 3 שנים.שנינו עקשנים ודעתנים.מצבנו הוא שאני סיימתי לפני כחודשיים את התואר והתחלתי במשרה מלאה במקום עבודה מכובד לפני כחודש- באותו המקום שעבדתי בשנה האחרונה במשרה חלקית- יומיים בשבוע.בת זוגתי, גם בת 25 סטודנטית במקום המרוחק כשעה נסיעה מהבית לומדת מערכת לימודים המתאימה למשרה וחצי.שניינו כיום גרים אצל ההורים אבל ישנים כל לילה ביחד בשנתיים האחרונות.בתקופה שלקראת סיום לימודיי בת זוגתי החלה לרקום תוכניות לגבי המעבר שלנו ביחד קרוב למקום לימודיה (כיום אנו גרים באזור הקרוב למקום עבודתי). ניסיתי אז, וגם היום להסביר לה שאני צריך כמה חודשים לארגן את התחלת החיים החדשים שלי מבלי להתחיל דברים נוספים. היא טוענת שאני אגואיסט וחסר הבנה כלפיה כי היא כבר שנתיים נוהגת שעה בבוקר + שעה בערב ללימודים ובחזרה.לאחרונה עברנו מסכת של ויכוחים שבה רבנו והשלמנו מספר פעמים בטווח של מספר ימים ארוכים. עיקר הויכוחים היה על כך שלא תמיד אני מוכן לעשות ויתורים שונים כגון לנסוע איתה לחתונה (במקום רחוק) של חבר שלה מהעבר כשאני מנסה להסביר לה שבימי חול, אם אני עובד למחרת קשה לי מאוד לחזור באמצע הלילה כי אני צריך לקום למחרת לעבודה והיא ממשיכה לישון, אני מנסה להגיד לה שאני אתמוך בזה שתסע לבד ושהיא תהנה בחתונה אפילו ללא חברתי. הויכוח הזה למשל חזר על עצמו מספר פעמים כשבכל פעם אני חושב שפתרנו את הבעיה אך לאחר מספר שעות הבעיה עולה שוב.אני חושב שהויכוחים הללו הם יותר ממה שהם באמת ושהם מגיעים ממקומות יותר עמוקים. לפעמים אני חושב, כמו ברגעי כתיבת שורות אלו שהיחסים ביננו עומדים על סף תיהום ולפעמים האהבה מפעפעת והכל כאילו לא היה.אני לא חושב שאני פרנואיד, אני כבר לא יודע מה לעשות, מה לומר לה כדי לשפר את מצב היחסים ביננו. אני אוהב אותה מאוד ואני מרגיש שאנחנו מאבדים את זה......כיצד, לדעתך המלומדת, ניתן לשפר מערכת יחסים מתדרדרת?תודה רבה.

פלוני יקר,
המשפט השני שלך הוא כנראה נקודת המפתח ביחסים שלכם. שניכם עקשניים ודעתניים. ולשניים כאלה, ביחד, לא תמיד קל. אבל העקשנות שלכם היא הביטוי הטכני לדברים אחרים, והיא מקצינה קשיים, לא יוצרת אותם יש מאין. אני מסתכל על רשימת הפונים אלי כאן בפורום, והיא לא קצרה כלל, מה שאומר שזמני לכל אחת מהפניות בהכרח מתקצר. ובכל זאת, אתה מוכן לנסות, הייתי רוצה לנסות איתך משהו. האם אתה מוכן לכתוב את אותו המכתב שכתבת לי, אבל הפעם מנקודת מבטה של בת זוגך, כאילו היא כותבת אלי את המכתב?

ד"ר חסון שלום,
לקחו לי כמה ימים עד שנכנסתי שוב לפורום,ביינתיים, אחרי תקופת הריבים האחרונה (שבעיקבותיה פניתי אליך) ה"ים קצת רגע" אבל אני רוצה בכל זאת לשמוע את עצתך כדי שאולי נוכל לצאת ממעגל הוויכוחים שפוקד אותנו אחת לתקופה....כעת בעין יותר מפוקחת אני יכול להגיד שבוויכוחים הראשונים שלנו כל אחד ניסה להוכיח את צדקתו ולכן כל אחד מאיתנו נכנס למגננה. בסוף אותם שלושה-ארבעה ימים שבהם היו לנו כמה וויכוחים ניסיתי לבוא מהגישה של: אני לא כועס, אני לא תוקף, אני אוהב אותך אבל אני רק רוצה שתדעי לפעם הבאה שכך וכך הפריע לי... אבל בגלל צורת הויכוח שהינו רגילים אליה היא נכנסה שוב למגננה ושוב היה כעס.ביקשת שאכתוב את הבעיה מנקודת המבט שלה אז זה מה שאני חושב שהיא חושבת:מנק' המבט שלה.....שלום,אני בחורה בת 25 ויוצאת עם בחור כבר 3 שנים.יש בינינו אהבה גדולה אולם אנו מרבים להתווכח ולריב.אני חושבת שבן זוגי לא רואה את הקשיים שלי ומצפה שאבוא לקראתו בכל הנושאים.כשהכרנו, לפני 3 שנים התחלתי לעבוד רחוק מהבית כך שהינו מתראים בסופי שבוע בלבד, באותה התקופה, הבנתי שהוא סטודנט וגם רציתי לחזור לראות את המשפחה ולכן אני זאת שהיתי מגיעה כל שבוע.אח"כ, לפני כשנתיים התחלתי ללמוד במרחק נסיעה של שעה מהבית בעוד שהוא למד ועובד היום קרוב למקום מגורינו- אצל ההורים, אנו ישנים פעם אצלי ופעם אצלו.העליתי את נושא המעבר למקום מגורים משלנו במקום קרוב יותר למקום לימודיי כך שיהיה לי יותר קל בנסיעות ללימודים, והוא מצידו טוען שלעבור למקום קרוב למקום לימודיי רחוק ממקום עבודתו ועכשיו אנו לא מתחשבים בו....אני מבינה שמעבר כזה יקשה עליו בעבודה אולם אני לא חושבת שהו מבין את ההרגשה שלי ואת צרכיי.מצטער על אורך הפניה כל פעם, ובאמת תודה על העזרה.

פלוני יקר,
אנא ראה תשובה ב- 3.11, מאחר שיהיה לי קשה לעקוב אחר תגובות שלך כמה דפים אחורה.