יחסים מורכבים: מה הלאה?

שלום רב
!אני נשואה בת 32 + 2. בעלי בן אדם נפלא, תומך ואוהב. אבא מצויין. הוא יעשה הכל למעננו. נשואים ממש מושלמים כבר 10 שנים. כמובן, יש לפעמים גם וויכוחים אבל לא משהו רציני - חיים...הוא לא מפרגן במיוחד אבל בכל מבט שלו אני רואה שהוא עדיין מאוהב בי. במיוחד עכשיו כשאני נראת טוב יותר מתמיד ולצערי לא למענו...חייבת להדגיש שאני אוהבת את בעלי מאוד! עצם מחשבה שאנחנו נפרד מבהילה אותי!אבל ... אני לא הייתימאוהבתבו אף פעם. לא היו לי פרפרים בבטן, לא התרגשות, לא הסמקתי אף פעם. אפילו כשרק התחלנו לצאת.לפני חצי שנה בגדתי בבעלי בפעם הראשונה בחיים שלי. התאהבתי - אני חושבת. ואז גיליתי עלי דברים מדהימים, בעיקר על מיניות שלי. פשוט התמכרתי לסקס עם בחור הזה. זה לא רומן של חיינו - גם הוא נשואי באושר. אבל טוב לנו ביחד ובעיקר במיטה! כאילו הוא מתאים לי הכי.. אפילו במידות! כמה שזה מצחיק..ואז הבנתי שאף פעם לא נהניתי עם בעלי עד הקצה. קיימנו יחסים פעמים בשבוע כמו כל זוג נשואי...הבעיה שאני גם לא מצליחה להיפתח מול בעלי אפילו עכשיו.לא יכולה!!התאתהבות שלי בבחור הזה עברה. נראה לי. נשארה רק התרגשות של מפגשים שגם הם הולכים ונפחתים.. אבל אני לא נהנת עם בעלי עכשיו בכלל! אפילו משהו קטן שהיה נעלם. הוא עושה אותם דברים במיטה, הוא עושה כל מה שאני מבקשת בשמחה רבה ובהתלהבות אבל כלום.. אני פשוט נאלצת לזייף.המצב מתסכל אותי. אני רוצה לסיים את הקשר ההוא אבל דוחה את זה כי...כי איתו אני פשוט נהנת ועם בעלי לא. זה אנוכי מאוד - אני יודעת. זה לא בסדר כי לבגידה אין תירוצים אבל אני לא מרגישה אשמה כל כך, כי לכל אחת מגיעה קצת התלהבות וריגוש. אני גם יודעת שכאשר אני אגמור עם הקשר הזה אני לא אחזור על המעשה יותר לעולם. ואז מה נשאר לי בגיל 32? חיי נזירות?מה אני עושה? איך מתמודדת ? מקווה שתוכלו לעזור לי עם איזה עצה...

תליה יקרה,
אין פתרונות פלא. למרבה הצער, לא? הרווחת חוויות חדשות, למדת את עצמך כפי שלא הכרת קודם, אבל את גם משלמת מחיר. אם היה שווה? אולי. לפעמים שווה להיות חסר ידע ומאושר מאשר בעל ידע ואומלל.קשה לדעת לאן תמשיכו מכאן. הזוגיות שלכם נמצאת במצב בלתי יציב. לא רק משום שאת מקיימת יחסים עם גבר אחר, וזה עלול להתגלות, אלא משום שאת לא מרוצה בזוגיות, והדבר הזה לא יכול שלא להיות מוקרן על בן זוגך. זה לא יכול גם שלא להיות מוקרן על חיי המשפחה שלך ולכן גם על הבנות, אבל מה שקורה לבנות כתוצאה מכך פחות קשור ליציבות הקשר. היחסים ביניכם שהם קצת מתוחים ופחות אינטימיים, הם אלה שבעייתיים, וגם הצורך שלך במשהו אחר.אם את רוצה לתת לקשר בינך לבין בן זוגך סיכוי, את צריכה קודם כל לעזוב את המאהב, ואחר-כך, ללכת ליעוץ זוגי. וכאן, אני ממליץ שתלכו למטפל/ת זוגי שהוא גם מטפל מיני, כדי שכאשר הנושא יעלה, תהיו בידיים טובות שיוכלו לכוון אתכם נכון. חפשי באתר של איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני). וכן, אין ברירה. חפשי סיבות ממשיות שאת יכולה להגיד, והסבירי שלך זה חשוב. מאד.