התנהגות זוגית: מה לעשות?

לחבר שלי ולי יש יחסים מאוד טובים ואהבה גדולה אך יש דבר אחד שמאוד מפריע לי שלפעמים שהוא מעיר לי על משהו הוא מעיר בצורה מגעילה ובצעקות.בפעם האחרונה זה היה שהכנתי לו אוכל כי הוא לא הרגיש טוב והכנתי לו מיוזמתי מתי את הלחם בחימום וישבתי והוא פשוט צעק לי מה את יושבת תוציאי את הלחם.אני ממש נפגעתי ממנו וזה לאחר שכל הסופש הערתי לו על הצעקות והערות המעליבות שלו. הוא אמר לי שאני צודקת ושהוא מאוד ישתדל לעבוד על זה ולשנות את זה פשוט הוא בא ממשםחה לא טובה וככה היה אצלו ואני צריכה להבין אותו והדבר היכ נורא שהוא אמר לי זה שישי אנשים שהוא אוהב ושהוא יודע שהם שלו אז הוא לוקח אותם כמובן מאליו, ושאני הכנתי לו אוכל בכח. דבר ראשון נכון הוא אמר שהוא ינסה לשנות אתזה אבל בינתיים אני לא רואה שינוי, מאוד נעלבתי שהוא חשב שאני מכינה לו אוכל בכח ושהוא לא ראה כמה דאגתי לו באותו היום שלא הרגיש טוב והכי מטריד אותי ה"מובן מאליו" מה אני אמורה לעשות עם זה? אני כל הזמן חושבת ונזכרת במפשפט הזה.. ואני לא רוצה שחבר שלי יקח אותי כמובן מאליו כי זה ממש לא ככה... אני אמרתי לו שלא יקח אותי.. אבל יש לי ההרגשה שהוא שמע את זה ושכח מזה.. שלא ממש הפנים את זה..

יעל יקרה,
את צודקת. דפוס ההתנהגות הנוכחי שלו לא ישתנה בקלות. קחי את זה בחשבון בהחלטות שלך לעתיד.ואם את מחליטה שאת לא יכולה בלעדיו, וגם לא יכולה עם ההתנהגות הזו, את צריכה לשכנע אותו להגיע ליעוץ, פרטני או זוגי, ולעבוד על שינוי ההרגלים הזה. שיבין שאת באמת לא יכולה עם זה. סביר שהוא יענה לך ש'מה פתאום? אני לא צריך אף אחד שיגיד לי מה לעשות. אני יכול לעשות את זה לבד." יתכן גם שהוא אפילו יתאמץ שבוע-שבועיים, או חודש, וכשמשהו יקפיץ אותו זה יחזור. וללא יעוץ ועבודה מסודרת, תיאבקו כל הזמן על הגבולות, ותהיי לבד במאבק.