יחסים: מה עושים כשקשה?

שלום רב,
אנחנו נשואים 15 שנים, 4 ילדים. בערך לפני 9 שנים החל משבר בחיי הנישואין שלנו בעקבות התפטרותו של בעלי מהעבודה, דבר שהוביל לפתיחת עסק עצמאי כושל והתדרדרות כלכלית שלא ממש הצלחנו לצאת ממנה. היינו בטיפול זוגי ממושך, החלטנו שממשיכים, נולד לנו ילד שלישי, עברנו דירות, כרגע אנו בדירה קטנה, שנינו עובדים ושורדים את החודש מבחינה כלכלית. אני ילדתי לפני כשנה את ילדנו הרביעי. כל הזמן מלאים בתקווה שדברים יסתדרו לנו ויש רגעים יפים אבל אנחנו יותר חברים/מדברים ומאוד מרוחקים מבחינה מינית ומגע בכלל(סתם חיבוק אפילו נדיר....) לפני מספר חודשים ביקשתי עזרה בלילה עם התינוק ולאחר ריב אמרתי לבעלי שאני לא רוצה שישן לידי,הוא עבר לחדר אחר עד היום...הצילו הכל כך כך מעוות...חשבתי שתוך יום יומיים הוא יחזור ונתפייס וזה עוד יותר המחיש לי כמה גרוע ביננו. נדמה לי שמאוד נוח לו להתרחק ממני ופשוט אין לו אומץ להודות... אנחנו שומרי מצוות ויש עניין הטבילה. לא טבלתי תקופה אחרי הלידה כי נורא כעסתי על בעלי ועל חוסר היחס שלו, וכשכן הלכתי ,אם קורה משהו ביננו זה מיוזמתי. כל כך קשה לי עם העניין. אין לנו זוגיות, רק כמו שני ידידים טובים. האם זה תחילת הסוף? כך נראה קשר גמור? אני ממש אובדת עצות. יש ביננו כעסים שלא נפתרו וכל דיבור עליהם גורם לסוג של "לופ", דבר לא נפתר ורק מתמלא מחדש. השורש שלנו פגוע ובאמת אין לי מושג מה עושים והאם אי פעם יהיה לנו טוב כמו פעם....אפילו על השאלה האם אני אוהבת את בעלי אני יכולה להשיב בשעות שונות של היממה תשובות שונות....בטח לא ציפיתי לכזו זוגיות גרועה....מה עושים?

נוני יקרה,
קל מאד להכנס לאמירה גורפת באשר לזוגיות כאשר לא טוב. העובדה היא שאתם נשואים 15 שנה, ושהיו לכם גם מורדות, אבל גם עליות. העובדה היא שרק לפני שנה הבאתם ילד רביעי, ושאתם מרגישים ש"כל הזמן מלאים בתקווה שדברים יסתדרו לנו ויש רגעים יפים". כך שלפחות לא הכל רע. העניין הוא שאתם גוררים שיגרה לא טובה שיש לכם מדי פעם, או הרבה פעמים, זמן רב מדי ללא הצלחה להושיט זה לזה יד לפיוס. האם זה אפשרי? יכול להיות. אבל העובדה היא שלבדכם אתם לא מצליחים. או כי הוא לא יוזם, או כי את לא יוזמת או כי אף אחד מכם לא יוזם. ולכן, התשובה לשאלה אם את אוהבת את בעלך תלויה במצב הרוח שלך ובכעסים או ביאוש, ואינה מצב קבוע. חשוב שתלכו שוב ליעוץ זוגי. הוא לא צריך להיות מאד ממושך, כמו לאפשר לכם לדבר מחדש על דברים שאתם לא מדברים עליהם. אלא אם יהיה בך הכוח לעשות זאת לבדך, ליזום, לדבר, לומר לו מראש שחלק מהדברים שתגידי יעלה כנראה כעסים מצידך, וכנראה גם מצידו, אבל גם לומר שאם אתם רוצים להישאר ביחד, צריך לפתור אותם, ולדבר עליהם, ובעזרת השיחות להוריד את החומות, במקום להגביה אותם עוד. חשוב לומר את זה, כי כרגע אתם מגביהים את החומות, וזו דרך לא טובה. נסי להתחיל בשיחה על זה, ומשם לדבר על צרכים, ולא על האשמות.

תודה רבה לך.ממש חיכיתי בקוצר רוח לתשובה. אני מסכימה, אנחנו בדיוק במקום שתארת, בהגבהת חומות.אני אנסה. חשוב לי לשמור על המשפחה ואכן ישנם גם רגעים יפים למרות כל הקושי. השגרה וסדר העדיפויות חייבים להשתנות.שוב תודה. אתה עושה עבודת קודש.