יחסים: מה לעשות כשלא מתאימים?

שלום
לד"ר אלון חסוןאני בן 19 חייל חובה בצה"ל, יש לי חברה כבר מס' חודשים קטנה ממני בכשנה.היא החברה הראשונה הרצינית שלי ואני יכול להגיד בוודאות שאני מאוהב בה עד השמיים, אני נהנה מכל רגע איתה ואני יכול להגיד שאני לא יודע איך ייראו החיים שלי בלעדיה אני אפילו מסוגל לדמיין עתיד משותף איתה.אבלל וכאן מגיע אבל גדול היא מגיעה מרקע בעייתי ועוד יותר בעייתי זה שאמא שלי ממש לא אוהבת אותה ואני כבר לא יודע מה לעשותהיא השתמשה בסמים בעבר, שכבה כבר עם מס' בחורים לפני (היא הראשונה שלי), נשרה מבית ספר, ואמא שלי גם לא אוהבת את המוצא העדתי שלה.אני יודע שעל הנייר היא נשמעת בחורה "בעייתית" אבל אני פשוט מאוהב בה בלי סוף, אני מרגיש שהיא היחידה בעולם שמבינה אותי, כיף לי איתה והיא בין הבודדים שגורמים לי לחייך, מצד שני התגובות של המשפחה שלי ובעיקר מאמא שלי לא ממש טובות דבר שגורם לי להכנס לדכאון, תגובות כמו "מגיע לך יותר טוב" וכו'.אני לא יודע מה לעשות מצד אחד אני מממש ממש אוהב אותה ומצד שני הרקע הבעייתי שלה, שהיא כביכול לא לומדת, אין לה עתיד כדברי אימי וחוסר הפרגון מצד משפחתי די מכניס אותי לדכאון ומחשבות אינסופיות על העתיד שלנו יחדאני ממש אבל ממש לא יודע מה לעשות...מה אתה חושב?תודה רבה מראש!

אלון יקר,
אתה יכול להיות מאוהב במי שלא מתאימה לך. זה יכול לקרות. אני לא אומר שזה המצב, אני רק אומר ששני הדברים יכולים להיות נכונים גם יחד.אין לי ספק שיש לה תכונות ויכולות שאתה אוהב, ואולי דווקא את רוח המרד שלה. ייתכן גם שתוכל לכוון אותה, עם הזמן, לדרך הממוסדת יותר שתסייע לה לא למרוד חזק מדי, ו"להצליח" במושגים שיתאימו גם לך כבן זוגה. זה אפשרי, ואם הוא רוצה אותך, ואם אתה תדע לכוון אותה בעדינות לכיוון הנכון, מבלי להיות ביקורתי, אלא יותר מעודד ותומך, ייתכן שתצליח ותהיה הדבר הטוב ביותר שקרה לה.אבל מצד שני, יכול להיות שזה לא יעבוד. גם אם אתה מאד לא רוצה שזה יקרה, אתה יודע שזה יכול לקרות. ההורים שלך בעיקר דואגים לך, כי הם פוחדים שכשלון באהבה יפגע בך חזק מדי. האמת היא שגם אם הקשר הזה שלך איתה לא יצליח, בסופו של דבר (ובינינו, קשרים רבים שמתחילים בגילאים האלה, מסתיימים מתישהו, לאחר מספר חודשים או לאחר מספר שנים), הרי זה קשר שיכול ללמד אותך דברים חשובים על החיים, ובין היתר איך להתמודד עם קשיים ועם זוגיות ועם כאבים של פרידות. גם הניווט הקשה שלך בין המשפחה שלך לצרכים שלך ולחברה שלך הוא נסיון מלמד. נסה להיות איתם כן. תגיד להם שאתה לא יודע לאן זה יילך בסופו של דבר, אבל שאתה חזק מספיק כדי להתמודד אם כשלונות, אם זה מה שיהיה (ותצטרך לבדוק את עצמך קודם, ולהחליט שזה כך), ושאתה רוצה לתת לקשר הזה סיכוי כדי שיהיה הכי טוב שאפשר, ושיעזרו לך. ושאם זה לא יילך, זה לא סוף העולם. יהיה להם קל יותר לפרגן לך אם יראו שאתה חזק נפשית ושקול ובוגר בדרך החשיבה שלך.קח כמה ימים לחשוב על הדברים, ודבר איתם אחר-כך, כשאתה ברור יותר לעצמך בעניין זה.