יחסים: מה חשוב מעבר לאהבה?

הי,יש לי בעיה שכבר רצה לי בראש משהו כמו חודש...הייתי בקשר עם מישהו בן 20 כבר 10 חודשים, אתמול החלטנו על הפסקה לאחר שאני כבר בראש תכננתי להפרד ממנו אבל אף פעם זה לא היה ממש וודאי מבחינתי, ולבסוף הוא שכנע אותי שהפסקה זה הכי טוב....הבעיה היא שבלב אני כל כך אוהבת אותו, הוא בנאדם מקסים, ידידותי, אכפתי..אני אציין שאני חולת בולימיה כבר שלוש שנים ויש לי בעיות רגשיות די קשות.אבל הרגשתי שאני כבר תקופה ארוכה מתפשרת.. הוא לא אוהב לעשות את הדברים הכי טריוויאליים כמו ללכת לסרט, או אפילו לים ואם אני מנסה כבר להגמיש אותו הוא אומר משהו כמו " אני לא רוצה! תפרדי ממני וזהו!" וזו ממש לא הכוונה שלי,זה פשוט משגע אותי ובגלל זה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...מצד אחד אני אוהבת אותו ומצד שני אנחנו לא מתאימים, אני רוצה לנסוע לתאילנד למשל והוא צוחק על זה...אני רוצה מישהו שיהיה בראש שלי, מישהו שלא יעשה סיפור מללכת לים או ללכת למסיבה! מה שתמיד נראה לו כל כך מוזר שאנשים אוהבים את זה!התקופה האחרונה הייתה בכלל גרועה, כי קרו לו המון דברים קשים במשפחה והוא קיבל תפקיד מאוד קשה בצבא ככה שסקס גם בקושי יש... מה שהיה הרבה פעם.אבל בקשר לתקופה אמרתי נו, היא תעבור..זה קורה...וגם אתמול כשדיברנו הוא אמר שהוא מאוד אוהב אותי ושאני "סתומה" אם אני לא חושבת ככה..להפרד/ לא להפרד.....אוף...... מה אני עושה????

מורי יקרה,
הוא צעיר, ועדיין אינו מפותח חברתית. הוא בעל נטיות שונות משלך, ולא יודע, עדיין, לתת לך מקום לדיעות, מחשבות ורצונות משלך. ולכן, בכלל לא רלוונטי אם הוא אוהב אותך או לא. מה שרלוונטי הוא אם טוב לך איתו, ואם בטווח הארוך יהיה לך טוב איתו או לא.אני יודע שצעירים שונאים שעושים להם את זה, אבל אגיד את זה בכל זאת. למרות שאת חייה כאן ועכשיו, ורוצה שהעכשיו שלך יהפוך להווה נפלא ולעתיד נפלא, כשאת צעירה, החיים ממילא יזמנו לך עוד הרבה הזדמנויות, שלפי מה שאת כותבת, לפחות חלקן תהיינה טובות יותר. אל תסגרי את הראש במחשבה שזו ההזדמנות האחרונה שלך, כי זה ממש ממש רחוק מהמציאות.