יחסים: מה חשוב באמת?

שלום,
אני בת 25 וחברי בן 29 אנחנו ביחד 3 שנים, ובשנה האחרנה הבעיות פשוט לא מצליחות להפתר אז ברצוני לבקש עזרה... מאז תחילת הקשר יידענו שאנחנו מאוד שונים- אני מאוד לחוצה ושאפתנית ובמרדף אחרי הזמן וכסף, והוא רגוע ולא מתייחס לעינינים חומריים באותה רצינות כמוני. עד לפני שנה היה סוג של מאזן בין שנינו, קודם כל בגלל ההתאהבות ושנית בגלל שלא הייתה מחשבה ממשית על עתיד משותף. בשנה האחרונה אנחנו רבים המון על נושאים שונים שנובעים מזוויות המבט השונות על הדברים. בנוסף בעיה נוספת שמעיבה היא המשפחה שלי, המסרבת לקבלו וגם מתייחסת אליו בזלזול רב- דבר שאני לא מקבלת, אך עדיין זה יצר קרע ביני למשפחה שלי. זה מעיב על הקשר שלנו כי לעיתים אני מתוסכלת מהריחוק שנוצר. כיום אנחנו בשלב ממש לפני פרידה והאבסורד הוא ששנינו עדיין אוהבים אחד את השני אך לא מסוגלים לגשר על הפערים. שנינו מרגישים שנהיה מאושרים עם אנשים אחרים אך לא מצליחים להפרד.

צריכה יקרה,
אני מניח שאת שואלת מה עושים כדי לגשר על הפערים. האמת היא שלא הבנתי מדברייך מה מפריע לך, ומה מפריע לו. לא ברור לי מדוע המשפחה שלך מקבלת אותו בזלזול דווקא. מהיכן הזלזול? ולמרות שאת עומדת לצידו, עד כמה זה משפיע עליך? ובכלל, מדוע המשפחה שלך אינה סומכת על כושר השיפוט שלך?גם לא ממש הסברת מדוע אתם רבים, פרט לזה שיש לכם השקפת עולם אחרת על עניינים חומריים. זה גם נשמע קצת מוזר, כי הנה, את אומרת שאת חומרית יותר, ובמרדף מתמיד אחרי זמן וכסף, אבל בעצם העובדה והאופן שבו את פונה אלי לעזרה את אומרת לי, גם אם לא במפורש, שבעצם שהיחסים חשובים לך יותר. אז אם את מצפה שהוא ישתנה רק כי את רוצה, כנראה שזה לא יקרה. אבל במקום זה, אולי כדאי שתביני, ותודי בפני עצמך שבעצם יחסים איתו הם שנמצאים בראש סדר העדיפות האמיתי שלך, ולא הכסף? אלא אם סדר העדיפות האמיתי הוא גם להרגיש צודקת, ולכן את לא מוכנה להודות בזה?אני רק זורק לך נקודות למחשבה, רגע לפני שאת מאבדת יחסים שאת רוצה, בגלל הלחץ שלך לדברים שכנראה בכל זאת חשובים לך פחות.