יחסים: מאבקי כוח ופער רגשי

שלום ,
אני נמצאת בזוגיות כבר 3 שנים ,אחרי שלושה חודשי הכרות החלטנו לגור בייחד ,בהתחלה היה לנו ריבים מאוד קשיים על אופן תפיסת החיים ועל אידאולוגיות ,אך עם הזמן התפשרנו אחד לכוון של השני ,והקשר הולך ומעמיק אנחנו יודעים שאנחנו רוצים לחיות ביחד והתחתן ואהבה שלנו מאוד חזקה .אך לאורך כל הזמן יש לנו ויכוחים הבעיה העיקרית לפי דעתי שאנחנו לא יודעים לנהל דו שיח להפיק ממנו לקחים וללמוד ממנו ,בן זוגי מאוד כוחני וחם מזג מתבצר בעמדה שלו כאשר אני אומרת לו שנפגעתי ממשהו ,הוא מתעצבן יותר כאשר הוא רואה אותי בוכה ובהתחלה הוא פשוט היה הולך עכשו הוא מנסה להקשיב אבל בחוסר נוחות ובעמדה מתגוננת לעיתים אני מנסה שנגיע לפתיחות להבנה כאשר אנחנו מדברים על הדברים שקשה לנו אך במהרה הואמתעצבן ואז גם אני ,ואני לא מבינה איך הוא לא מבין את הכאב שיש לי והוא לא מגיע אליו והוא בכל זאת לא אומר סליחה שפגעתי או לחבק ולהגיד אני חושב שצריך למצא פיתרון אחר , הוא לא איש קשב שאיפשר לדון איתו ולשוחח איתו לעומק על דברים וכתוצאה מזה אני מרגישה מאוד בודדה נפשית והרגשה שאין לי עם מי לדבר .אין לו צורך ביותר מידי להיות בייחד הוא מגיע אחרי יום של לימודים ועבודה ב7 בערב בדרך כלל ואני מקבלת אותו בחיוך אך הוא לא כל כך שמח לראות אותי אחרי יום כזה ארוך , והוא מיד הולך למחשב לשלוח הודעות לחבריו בלימודים (שגרך אגב רובם בנות ) ,בהתחלה קינאתי ,ואפילו עדיין עכשו , ואני לא טיפוס קנאי באופן קיצוני , אבל הוא מאוד נחמד לכל האנשים שסובבים אותו במשך היום וכולם אוהבים אותו והוא נותן הרבה יחס לכולם ,ואני מרגישה לא כל כך חשובה כאן ,הוא כבר התרגל להיותי איתו והוא צריך לדעת שאני בסדר והכל טוב וחוזר לעניינו,אני גם יודעת שאני לא רוצה ולא צריכה לשנות אותו ,אבל גם כאשר דיברנו על זה ,אז הוא היה יושב איתי חסר מנוחה עוד כמה דקות רק כדי לספק אותיוחוזר לענינו ,אני נשארת אובדת עצות ןבודדה נורא , דרך אגב גם אני לומדת ועובדת ויש לי חברות .ובנוסף לכל זה הוא מתרחק ממני מינית תמיד היתי יותר להוטה ממנו אבל בחודשים האחרונים הוא בקושי צריך ורוצה סקס ורק אני יוזמת את זה אני מרגישה שהוא לא בעניין אנחנו יכולים חודש לא לעשות סקס ולו לא מפריע .אני מרגישה שרק אני דוחפת להיו בייחד וואני מרגישה כיאלו אני כופה עליו לדבר איתי הרבה או לעשות סקס.אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאני דועכת מבפנים וכל שמחת החיים שלי נעלמת .אני יודעת שאנחנו צריכים טיפול דחוף ,אך עדיין אני מאוד יעריך את תגובתך המקצועיתבהוקרה מיה.

מאיה יקרה,
אתם משחקים משחקי כוחות, כדי להשיג הערכה ושליטה, ועושים זאת בדרך הרסנית ליחסים ביניכם. יש ביניכם גם פער רגשי, כשהוא מגיע ממארס תרתי משמע, על הכעסים וחום המזג כאשר דברים לא מתאימים לו, ואת מנוגה, עם מטען הרגשות שהוא לא יודע איך להכיל אותו ומה לעשות איתו, בעיקר כשזה יוצא בבכי שלך (אני לא מאמין שכתבתי את זה, אבל הנה; אולי בגלל התאור שלך אותו בפיסקה הראשונה, שהתאים לי לאל המלחמה). לא פלא שאת מרגישה לבדך. במצב כזה, שניכם צריכים לעשות צעד חלקי זה לקראת זו. הוא צריך ללמוד לקבל את הרגשות שלך, ולא לפחד מהם. אלא שמכיוון שהסיכוי שהוא יגיע ליכולת הרגשית שלך הוא קטן, כנראה שגם את תצטרכי ללמוד להיות קצת יותר לבד, ולקבל את זה, ואולי אפילו למצוא תחליפים חלקיים ל"ביחד". היכן בדיוק תהיה נקודת שיווי המשקל, קשה לדעת. אבל יעוץ מקצועי ינסה להקל עליכם לראות ולהבין זה את זו, ולהוריד מתחים הקשורים למאבקי כוח. או להצביע לכם על קונפליקטים שאינם ברי גישור, ושתצטרכו להחליט אם אתם משלימים איתם או לא.