יחסים: לתת לזמן לעשות את שלו

בת 22. נמצאת כרגע במהלך טיול בחו"ל שממש גורם לי להיפתח וללמוד המון על עצמי ואפילו לא אגזים ואומר להיוולד מחדש. לשנות הרגלים ולהתקרב לעצמי.
לפני שלושה שבועות הכרתי בחור במהלך הטיול בן 25 ואנחנו מטיילים ביחד במשך כל הזמן הזה ורוצים עוד להמשיך ולטייל יחד. יש ביננו חיבור רוחני מאוד גבוה. הרגשה כזו מאוד טבעית וחזקה של רצון להיות יחד. אני חושבת שאני מאוהבת בו והוא גם בי אבל יש לו חסימות רגשיות קשות בגלל חיים מאוד קשים שעבר בילדות ובגלל ששנינו במהלכו של טיול אז אנחנו לא בזוגיות.אנחנו פשוט יחד עד הרגע הבא. אני עוד חודש ממשיכה למדינה אחרת וידוע לנו שנתפצל אבל לא מדברים על זה. לשנינו מעולם לא הייתה זוגיות. (לו היו רק מערכות יחסים פתוחות ואני תמיד הייתי חצי פה חצי שם ולא התמסרתי באמת לקשר) ובכלל זה בחור מאוד שונה. הוא חי את הרגע במלוא מובן המילה, יום אחד הוא כך ויום אחר אחרת, מאוד מעופף, הוא לא מתכנן לעתיד בכלל, מלא אהבה וחי לו בעולם כמו אורח , פה ושם , אפילו לא יודע מתי יסיים לטייל.
אבל כרגע אנחנו גרים וישנים יחד ואוכלים יחד ומאוד קרובים. ולמרות שאנחנו מאוד נמשכים אחד לשני לא שכבנו(בגללי)כי אני לא רוצה להיקשר אליו מדי וכי אני מרגישה שהוא רואה את הסקס נטו כעניין של פריקת חרמנות ולא כאקט של אהבה. אני מרגישה שמה שיש ביננו נדיר ממש ואני רוצה להיות איתו יחד באמת. לא חוששת אפילו להגיד את המילה חתונה. אבל הוא נורא עדין בעניין הזה של המחויבות ואני יודעת שאם טיפה אתן תחושה שאני לוחצת הוא יברח. טוב לי איתו. פשוט. ואני יודעת שטוב לו איתי. מה נראה לך שעליי לעשות כדי להפוך את הקשר הזה לקשר לטווח הרחוק? ואולי אין לי מה לעשות והזמן יעשה את שלו ?

מיכל יקרה,
אמרת נכון. שכרגע, הכי נכון הוא לתת לזמן לעשות את שלו. מן הסתם אתם גם מדברים הרבה, מן הסתם את שומעת את החלומות שלו והוא את שלך, עד שתיפרדו הקשר ביניכם יתחזק מן הסתם, וגם אם יש בזה סיכון של תחושת הפסד גדולה יותר בסיום, יהיה בזה גם זיכרון של הרבה טוב שהיה עד אז, ועם סיכוי שאולי תיפגשו יום אחד שוב, ובעולם אחר, יציב יותר, ותנסו שוב. שניכם בתחילת הדרך. בעוד 5 שנים תהיו שניכם שונים לגמרי, באמצע לימודים, או עבודה או תחילת התבססות קריירה משעממת או מרתקת. האם גם אז הוא יהיה מעופף כפי שהוא היום? אולי, אבל בכלל לא בטוח. ובעוד שנה? או שנתיים? קשה לדעת. בימים טכנולוגיים אלה, קל לשמור על קשר כשרוצים. או לחזור להיות בקשר כשרוצים לא להכביד בדרך. יתכן שהוא ירצה מרחב אחר-כך, ויתכן שהוא מאד יתגעגע גם מבלי להבין שזה מה שקורה לו. ואולי את לא (אני כותב את זה מתוך ידיעה והכרות שגם דברים כאלה קורים, וקשה לנבא אותם). אם את יכולה ליהנות מהטיול ומהקשר עכשיו, למרות אי הודאות, עשי זאת, וראי מה יקרה בהמשך. זו מתנה גם לך. וסביר להניח שאם לא תדברו על זה קודם, תדברו על זה עם הפרידה שלכם, בשלושה הימים האחרונים, ואולי תקבלו החלטות איך ומתי להיפגש אחר-כך. שם גם תוכלי להבין טוב יותר מה את בשבילו, ובעיקר אם וכמה זה יותר ממה שהוא משדר לך כרגע.