יחסים: למה להישאר בזוגיות לא מתאימה?

שלום רב
אני סטודנטית בת 25 ויש לי בן זוג בן 23 . אנחנו ביחד שנתיים.לא מזמן עברנו לגור ביחד כי האמנו שזה יעשה טוב לקשר שלנו כיוון שעד אז היו לנו הרבה בעיות...וכעת עולות בעיות אחרות.בן זוגי לא עושה שום דבר בבית, לכל דבר אני צריכה לדאוג, הרבה דברים אני מזכירה לו לעשות, אחרת זה לא היה קורה.כל נסיעה וכל אירוח שאנו עושים בבית , אני זאת שחושבת מה לקנות, מה להכין,מה לא לשכוח.אני צריכה לדאוג גם לעצמי וגם לו.אם אני לא ישים לב שמשהו חסר, או שלא לקחנו משהו ,אז אף אחד אחר לא יעשה זאת.הוא חושב שאני צריכה לדאוג להכל והוא לשום דבר.גם על הדברים שלו אני צריכה לדאוג- הוא שוכח המון, ואומר לי הרבה פעמים " למה לא הזכרת לי? בשביל מה יש אותך? את צריכה לזכור הכל"הוא עצלן מאודשטיפת כלים ובישול כמובן זה עבודה שלי.רק לאחר הצקות רבות הוא מסכים לקום ולעזור בשטיפה,סידור ונקיון הבית והדברים שלו.הוא מפונק מאוד, אגואיסט וחושב שהכל מגיע לו: "תעשי לי מסז'" "תעשי כלים" "תכיני משהו לאכול אני רעב" - זה חלק מהדיבור היומיומי שלו.גם כל הזמן יש לו טענות. שזה לא בסדר, לא טעים , ולא כיבסת טוב, שכחת דברים וכו'.הרומנטיות שלנו ירדה, התשוקה ירדה, ושוב עולות לי תהיות רבות לגביי הקשר...אני רוצה לראות איתו את העתיד אבל קשה לילא טוב לי ולא רע לי איתו...אבל אני לא רוצה להתפשרמבחינת הזוגיות בינינו אני לא חושבת שאני מקבלת מה שמגיע לי.אני משקיעה, מתעניינת בו, מראה המון אהבה, עושה בשבילו המון...דואגת, מציעה דברים שונים שאפשר לעשות ביחד.כל הזמן עובדת על עצמי ועל הזוגיות כדי לשפר ולשמור על האהבהאך מהצד שלו אני לא מקבלת שום דבר.לא אכפת לו מכלום והוא לוקח הכל כמובן מעליו.הוא לעולם לא יביא פרחים או יעשה בשבילי משהו רומנטי.לא תשומת לב, לא התעניינות.גם כשאנחנו יושבים לדבר הוא לא מקשיב לי ,משחק בפלאפון ועסוק בדברים שלו.כל פעם שאנחנו מחליטים להיות ביחד ולדבר אני צריכה להתחנן שיעזוב את הפלאפון כדי שנהיה קצת ביחד.אני מרגישה שאני צריכה בכוח להכריח אותו לעשות דברים ביחד ,לצאת ,לטייל ואפילו סתם לשכב ביחד מחובקיםהוא מתנהג אליי כמו לחבר טוב..הוא מביא לי צ'פחות כאלו כאילו אני חבר שלו ולא בת זוג. הוא אומר שהוא עושה זאת מאהבה ואני בטוחה שזה נכון, אבל מידי פעם אני צריכה להרגיש אישה,שהוא יתנהג אלי בעדינות , שיראה לי יחס רומנטי ואינטימי (ולא רק בסקס).גם מבחינת נושאי שיחה, אני תמיד מחפשת לפתח שיחות מעניינות , על נושאים שונים, לשתף במה עובר עליי,ולנסות להבין מה עובר עליו , לדבר מהלב ולהפתח...אך הוא אינו נפתח,לא מדבר ולא משתף מה עובר עליו ביומיום (בטענה כי אין מה לספר , עובד וזהו)והוא מיצידו אומר שאני מדברת יותר מידי .גם כשנסענו לבריכה (ביוזמה שלי, כדי להיות קצת ביחד ולשנות אווירה) הוא ישב עם עצמו, לא דיבר איתי,לא נתן לי יחס,לא ניסה להיות אינטימי ,ואפילו לא רצה לתת נשיקה ולהתחבק ...שאלתי אותו "למה אתה לא רומנטי אף פעם?"אז הוא ענה: "אנחנו בבריכה מה רומנטי בזה?"אני בחורה שנראית בסדר גמור, והרבה פעמים מקבלת יחס מאנשים בחוץ שמחמיאים לי , ואני מאוד מתרגשת מהמחמאותורומזת לו שיש לו אישה טובה ושהוא צריך לשמור עליי....אז הוא מתעצבן עליי שאני מתלהבת מהמחמאות.הסברתי לו שאם הייתי מקבלת את זה ממנו אז לא הייתי מתרגשת כלכך מהמחמאות שבחוץ...אבל הוא לא לקח את זה לתשומת ליבו.מבחינתו, הוא יכול לבוא מהעבודה, לשכב לראות טלויזיה וזהו. שאני יעזוב אותו בשקט. בלי יחס בלי אהבה ובלי אינטימיות ושיחות בינינו.כל פעם אני יוזמת שנצא ליטייל, נסע לכינרת, מזמינה כרטיסים להופעות ומתכננת שנצא לאירועים שונים, והוא רק מתלונן שאין לנו כסף ואני מבזבזת כסף.אני מרגישה שאני מתאמצת כלכך אבל לא מקבלת כלו בחזרה.הוא לעולם לא יוזם שום דבר, וגם כשקובעים לנסוע לאנשהו אני צריכה להעיר אותו בכוח שיקום, כאילו לא בא לוזאת הרגשה מאוד לא נעימה... גם אני הרבה פעמים עייפה אך מתעוררת ומתארגנת , כי זה חשוב לי .הכל הכל זה באחריותי...ואני מתמוטטת!מה יהיה כשיהיה לנו ילדים? אני יצטרך לדאוג גם לו וגם לילדים?אני לא יודעת איך להמשיךחייבת עצה...פעמים רבות ניסיתי לדבר איתו על זה, הוא לא הסכים למה שאמרתי, אומר שהבעיה בי ושאם אני עושה הרבה בשבילו אז שאני לא יעשה.הסברתי שאני עושה הרבה כי אני אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו ורוצה לשפר את הקשר.אבל הוא שוב ממשיך בהתנהגות שלו, בחוסר יחס ותשומת לב.בבקשה תעזרו לי....האם זה משהו שאפשר לשפר? האם הוא אוהב אותי בכלל??תודה מראש 3>

דנה יקרה,
את מחפשת בן זוג, הוא מחפש אמא שתטפל בו. הוא מצא את מה שחיפש, את לא מצאת. את כל זה כתבת. אבל לא כתבת את הדבר הכי חשוב: למה בעצם את עדיין שם, איתו?הבנתי שיש לך אשליות שזה ישתנה, אבל אפילו לא בטוחה בהן. את שואלת "מה יהיה כשיהיה לנו ילדים?" התשובה היא שמן הסתם אותו הדבר. אני לא רואה איזה שהוא רמז למשהו אחר. את כן? את שואלת: "אני יצטרך לדאוג גם לו וגם לילדים?" התשובה היא כן. האם יש לך רמז למשהו אחר? אני לא רואה כזה בכל התאור שכתבת. יכול להיות שאם תשאלי אותו, הוא יגיד לך משהו אחר. אם כל מה שכתבת נכון, והוא בכל זאת יגיד שזה יהיה אחרת, אני לא רואה סיבה להאמין לו. ולכן אני שואל את השאלה הכי פשוטה שמתעוררת למקרא מכתבך: למה בעצם את עדיין שם, איתו?תשובות לשאלה שכזו הן בדרך כלל נעות סביב רגשי אשם, פחדים, החשש מהצורך להתחיל מההתחלה, החשש לאבד את החלום של זוגיות (ומדובר בחלום של זוגיות, מכיוון שזוגיות ראוייה ממילא אין לך), ומתחושה של הצלחה (להשיג בן זוג). אבל בתנאים האלה, זה הפחד שגורם להישאר בזוגיות לא טובה, לא הכיף שבזוגיות.את שואלת אם הוא אוהב אותך בכלל. יכול להיות שבדרכו כן. כי את דואגת לו. כי את מספקת לו את צרכיו האישיים והמיניים. האם הוא אוהב אותך כדי לעשות לך טוב? - זה לא נראה כך על פי מכתבך. לכן, אני לא בטוח שהוא יודע לאהוב בדרך שאת אוהבת. המושגים שלך ושלו של אהבה שונים לגמרי. את אוהבת לתת, הוא אוהב לקחת. האם את יכולה לשכנע אותי שזה לא כך?

קודם כל תודה רבה רבה על התגובה ...
היה לי לא קל לקרא את מה שרשמת, כי הרבה מזה זה נכון
אבל אני עדיין לא מצליחה להבין מה הוא לא אוהב אותי? מה הוא בחיים לא ימצא מישהי אחרת?
אן שגם אליה הוא יתנהג כך?
אני איתו כי אני אוהבת אותו...יש בינינו התאמה מושלמת
חוץ מהדברים האלו.
השאלה אם יש סיכויי? אם הוא יוכל להשתנות ?
לא מבינה אם הוא באמת אוהב אותי ואני מאמינה שכן
איך הוא אינו מעוניין בחברתי? לא מראה לי אהבה ותשומת לב

אני רוצה לעבוד על זה ולהאמין שזה ניתן לשיפור...אבל בשביל זה
אני צריכה להיות בטוחה שהוא אוהב אותי...ולא אהבה של משפחה או אהבה חברית
שהוא אוהב אותי כאישה...
ועד עכשיו אני לא יודעת תתשובה, ונראה לי גם הוא לא

מה אתה חושב? :/
תודה שוב....

דנה יקרה,
את יוצאת מתוך הנחה שבן הזוג שלך יודע ומסוגל להרגיש, ולהיות אמפתי ומתחשב כמוך, ולכן, שהכל הוא בחירה שלו שאינה מובנת לך. אבל מה שניסיתי לומר לך הוא שייתכן שזה לא המצב. יתכן שהוא לא מסוגל להרגיש אמפתי, אם זה בא על חשבון המנוחה שלו ועל חשבון השרות שהוא מקבל ממך. יתכן שהוא לא מסוגל להתחשב במה שאת רוצה, אם זה דורש ממנו מאמץ. ואני מדגיש את המילים "לא מסוגל". ואם הוא כן מסוגל (ואני בספק), זה אומר שהוא בוחר שלא לעשות כן, מה שאומר שהוא לא מעריך אותך מספיק, ואולי חושב שמגיע לו יותר. כך או כך, לא נראה שהוא בן זוג שמתאים לך ולמושגים שלך על זוגיות.האם הוא יהיה אחרת פעם עם מישהי אחרת? יתכן שהסיכוי היחיד שזה יקרה הוא אם הוא ייפגש עם דוגמנית צמרת, ויחשוב שאם הוא לא ישרת אותה הוא יפסיד אותה. לא בגלל שהוא מחובר אליה רגשית, אלא משום שהקשר איתה יוסיף לאגו שלו, ואולי גם לכיס. צר לי שאני ציני, אבל אני לא רואה במכתבך משהו חיובי שאת רואה בו. ומכאן גם הגיעה השאלה שלי בתחילת תגובתי הקודמת: למה את איתו? - ועדיין לא ענית לי, פרט לכך שענית שיש ביניכם התאמה מושלמת. שאין לי מושג מה זה אומר, אם כך הוא מתייחס אליך. אולי הוא חתיך, אולי הוא עשיר, אולי הוא מסמר חברתי, ואולי הסקס ביניכם נהדר. אבל כל זה לא אומר שיש ביניכם התאמה מושלמת. די לי לקרוא את מכתבייך, כדי להבין עד כמה זה לא נכון, ומה גדולים החסכים הרגשיים שלך, ועד כמה את נפגעת מהיחסים איתו.קראי גם את תשובתי לאריאל בעבר, תחת הכותרת"לא בן זוג" מוצלח.

תודה רבה על ההתייחסות והתגובה...יש לי הרבה מה לומר
אבל אני לא יעיק עלייך פה בפורום זה לא לפה.
אבל אקח את דברייך לתשומת ליבי
תודה רבה לך וחג שמח!

דנה יקרה,
חשוב שתראי את תשובתי כמשקפת את מה שכתבת, שזה תאור של יחס משפיל שלו כלפייך, מנצל ולא מתחשב, בצד אמירה כללית שההתאמה ביניכם מושלמת. ולכן, בין היתר, את צריכה גם לשאול את עצמך אם את מאמינה במה שכתבת על היחס שלו אלייך. אם כן, את צריכה לדאוג לעצמך, ואם לא, אולי את צריכה לשאול את עצמך מה קורה איתך, ולנסות להבין מה גורם לך להיות שלילית שכזו. ואם את לא בטוחה מה נכון... אני לא יודע. אולי תחשבי על טיפול. בין אם כדי להבין מה נכון, בין אם כדי להבין מה נכון לך ומה רצוי לך, בין אם, אולי, כדי לנסות להבין אם יש לך קושי בלהיות אובייקטיבית באשר למה שקורה לך בקשר הזה, ובין אם, אם צריך, כדי לקבל את הכוח לדאוג לעצמך. מבחינת מה שכתבת עד כה, כל אחת מהאפשרויות הללו יכולה להיות נכונה. אין לי שום אפשרות לדעת, מבלי לדבר איתך באופן ממושך יותר, ופתוח יותר.