יחסים: למה הוא לא יוזם קשר?

שלום
אני בת 30, רווקה ויש לי בעיית התמודדות קשה כשזה נוגע לפרידות.כרגע, אני פרודה ממישהו שהייתי איתו שנה וחצי. למען האמת- שנה וחצי שמלווה בהרבה ריבים והיו גם לא מעט ניתוקים ופרידות. הוא לא היה איתי הכי רציני, לא הרגשתי שהוא בן זוגי כ"כ. תמיד הרגשתי עדיפות שנייה. ולאט לאט הוא התחיל גם להיעלם מהחיים שלי והבנתי שהוא כבר לא רוצה כנראה.ושוב- אני שוב לבד, בלעדיו ואני לא מצליחה להכיל את זה, לא מצליחה להבין את זה, לא מצליחה להחדיר לי לראש שהוא לא שווה אותי ומי שלא רוצה אותי- אין לי מה לחפש אותו ולהתקשר אליו ולהציע לו להיפגש. אז אולי באותו הרגע אני מבינה את זה שאסור לי לעשות כלום ואני לא עושה, ואז לאחר יומיים/שלושה אני נשברת. למה אני לא מצליחה לשחרר? למה אני באמת לא מצליחה להגיד לעצמי: דיי תפסיקי פשוט תעזבי אותו. הוא בטח יודע שאני תמיד בסוף אשבר הרי זה מה שקרה עד עכשיו, שאני יזמתי הודעה או טלפון- תמיד. אז בטח הוא אומר לעצמו את זה שוב שזה רק עניין של זמן עד שאני אצור קשר ואני לא רוצה לעושת זאת, אבל אחרי כמה ימים אני שבורה ובוכה וזה גומר אותי ממש.יש משפט שכל פעם צץ בראשי: "כשגבר רוצה הוא עושה, ואם הוא אוהב הוא יהיה שם ולא יעלם ויברח". אז אני עושה 1+1 וחושבת, ואומרת לעצמי שהוא פשוט לא אוהב אותי ומה באמת אני עושה שם במקום הזה שמגיע לי הרבה יותר.אני מודעת למצב הרע הזה שאני נמצאת בו עכשיו אבל לצערי הרב, אני לא מצליחה לעשות את השינוי. מה עושים במצב שכזה? אולי אני פשוט צריכה להעלים את הטלפון הנייד שלי וכך בכוח לנסות ? אני כבר אובדת עצות.תודה.

אפילו אומרים לי: תני לו לחפש אותך, תני לו להתקשר, תני לו לרצות, תני לו לרדוף, שבשום פנים ואופן לא לעשות את הצעד הזה שאת מתחילה בו. שעדיף שזה יבוא ממנו ואל תשברי ותחכי. ואף פעם זה לא בא ממנו ותמיד שזה בא ממני וניסיתי פעם 1 הוא לא ענה, ואולי ענה לפעם השניה או השלישית שניסיתי.. ואני אומרת שאם הוא לא היה רוצה הוא גם לא היה עונה לי לפעם הזאת שניסיתי והיינו ממשיכים בפרידה. אז כאילו מה? תמיד זה תלוי בי? אם אני לא אצור קשר הוא גם לא יצור קשר? מן אגו? כבוד? מה?לפעמים גם עוברים שבועיים ימים והוא לא צץ ואז אני נשברת וצצה, ובסוף אנחנו חוזרים לדבר וגם זה לוקח לו הרבה זמן עד שהוא חור בכלל לדבר איתי, עושה לי כאילו טובה.