יחסים: למה את מצפה?

שלום,
הסיפור שלי טיפה ארוך אשתדל לתמצת כמה שאוכל.לפני כשנה הכרתי בחור שענה לרוב הדרישות של האידיאל שלי. וזה לאחר שנים של חיפושים(אני בת 27). אבל מהר מאוד התבדתי. גיליתי שלאורך כל הקשר שלנו הוא ניהל מערכת יחסים וירטואלית עם האקסית. אני חשדתי לכך וניסתי להניע אותו מכך אבל שוב דבר לא עזר. הוא היה בשלו. אני אהבתי אותו וסבלתי בשקט. עד שיום אחד גיליתי שהוא נפגש איתה בחו"ל לאחר שדברנו שלא יפגש. לאחר הבירור העניינים הוא טען שלא זכר שדברנו על כך ומה גם שהיה ברור שיעשה את זה. בעקבות זאת נפרדנו. אמרתי שאיני מסוגלת לקחת אחריות על המעשים שלו יותר ושאיני מוכנה להמשיך כל עוד הוא איתה בראש שלו.הבעיה שלו הייתה שלא יכל להתנתק ממנה רגשית כי עזבה אותו ללא סגירת מעגל והוא התחיל איתי את הקשר שנה לאחר "הפרידה" שלהם.לאחר חודשיים ביקש שנחזור כדי לתקן את הכל וואף להתחתן.אני הסכמתי למרות שהאמון שלי בו התערער. כשחזרנו ראיתי שהוא מתהנג אליי בקרירות כמו שהיה לפני הפרידה הראשונה (לא היו יחסי מין)ולא היה ברור מה הייתה הסיבה שחזר. ואז דברתי איתו והבנתי שהוא לא נמשך אליי והוא אישר במילה שאולי כך הוא מרגיש. בכל זאת לאחר גילוי כזה קמתי ועזבתי אותו.לאחר חודשיים הוא שב אמר שהוא השתנה עשה טעיות קשות וביקש להתחתן איתי ואמר שהוא כן נמשך אליי, הבין כמה שהוא פגע בי , איכזב אותי והוא הבין שאישה יותר טובה ממני לא תהיה.הוא המשיך להתריד אותי בכך במהלך שלושה שבועות בטלפונים ומיילים עד שאמרתי לו ש"אני לא רוצה"!!! והוא שלח אליי מייל שהוא מצטער שלזה הוא גרם. ומאז עברו יומיים ולא שמעתי ממנו.לא יודעת למה לאחר הודעה כזו ממני אני מרגישה רגשות חרטה. התחלתי לחשוב על העתיד שלי. אני לא אדישה כלפיו. אני אוהבת אותו ,נמשכת אליו אבל מפחדת. אני יודעת שלא אהיה מאושרת איתו אלא אם כן הוא ישתף פעולה. העניין הוא שאני בחורה מסורתית והוא בחור חילוני, דבר נוסף הוא שקרן גם כאשר אני מציבה בפניו עובודות הוא מכחיש בטענה שהדברים לא נאמרו בכלל ועושה אותי מפגרת.במשפחה שלו נטייה לשגעונות. אחד התאבד והשנייה הייתה מאושפזת בבית חולים פסיכאטרי לכמה ימים. היא השתקמה והנה הולכת להתחתן.האם באמת אנשים יכולים להשתנות למען אחרים תוך חודשיים? עובדה שהבטיח שיתקן את היחסים לאחר הפרידה הוא אכן ניסה לשנות על פני השטח כשהרגיש שהולך לאבד אותי שוב פעם, אבל בפאן הרגשי הוא נשאר אטום רגשית כפי שהיה. אבל הפעם הוא טוען שכיום יש לו רגשות אמתיים כלפיי(סוף סוף)מהם לא אמר..למרות החסרונות הוא בן אדם שנותן לי את החופש שאני רוצה הוא אדיב ונדיב עם קסם ממש מיוחד.אני לא מבינה למה התחרטתי פתאום. הרי סבלתי איתו. ואני יודעת שזה יהיה כך בהמשך וטיפול זוגי לא יעזור כי הוא לא יתמיד..איך לצאת מהתסבוכת המיותרת הזו? איך לשכנע את עצמי שעשיתי את הצעד הנכון?

עוד דבר,בנוגע לשגעונות התכוונתי לדכאונות. וגם לו הייתה תקופה כזו, בעקבות כך הוא היה חולה פיזית הרבה מאוד זמן, הפסיק לצאת למקומות בילוי ווישן מעט שעות בלילות .כל זה היה בתקופה שיצא איתי.עליי לציין שחל בו שינוי לאחר פרידה ראשונה שבו הוא ניתק קשר עם האקסית שלו באופן סופי(כך הוא טוען לא בדקתי) ולכן הוא חזר אליי. כשאני חושבת על כך, הוא עבר שינויי רק לאחר שהוא הבין שהולך לאבד אותי. למעשה הוא אמר שהוא אדם שמבין רק בתנאי לחץ ולאחר קבלת סטירות לחי מסוג אלה. כי כאשר הייתי מדברת איתו על דברים שהיו מעיקים עלי ושאני מרגישה תקועה הוא תמיד חשב שהדרך שהוא בוחר לטפל בזה היא הדרך שמתאימה לי אבל לצערי לא.עלי לציין שלא היינו לנו מריבות וכל מה שהעיק הובהר לו בצורה הכי עדינה והייתי משתדלת לקבל את דרכו אבל זה אף פעם לא עזר....אז אולי פשוט לא התאמנו ולא הבנו זה את זה בצורה רגשית?

את יקרה,
עושה רושם שאתם באמת לא מתאימים רגשית, וגם לא בתפישת העולם שלכם. הוא לא יציב רגשית, כלפיך וכלפי עצמו, ויותר מזה: הוא לא נמשך אליך. הבנתי שבמשך החודשים הרבים שהייתם ביחד לא היו ביניכם יחסי מין, ושהוא התנהג כלפיך בקרירות. לאור כל זה, למה את מצפה?יכול להיות שהוא בחור יפהפה, עשיר, עם הרבה קסם אישי בחלק גדול של הזמן. זה לא מספיק, כשהנפילות בין לבין גדולות מדי, וכשהוא קריר כלפיך.