יחסים לא שוויוניים: מה עושים?

שלום רב,
אודה לעצתך
אני נשוי לאישה מדהימה כבר 9 שנים ויש לנו שני ילדים מקסימים.
חלוקת התפקידים הזוגית שלנו היא שאני הרומנטיקן, היוזם דייטים, יחסי מין וכיף זוגי והיא... פחות.
זה מגיע למצב בו אם לא אציע או אזום אנחנו לא נצא לדייט, לא נשכב אחד עם השניה וגם נשיקות או מילות חיבה הם נדירות מאוד מצידה.
חשוב לי לציין שכשאנחנו עם שוכבים הסקס מדהים ושם אנחנו גם מתנשקים ומתחבקים כמו שהייתי רוצה שנעשה ביום יום גם בלי קשר למין.
קשה לי עם זה מאוד, אני רוצה יותר מהקשר שלנו, אני רוצה להרגיש אהוב, נחשק, לשמוע "אני אוהבת אותך" מדי פעם, להיות מופתע בדייט שהיא יזמה או בסתם זמן זוגי שהיא פינתה רק לשנינו אבל לצערי זה לא מגיע, לא מצידה :-(.
אני מדבר איתה על זה אחת לתקופה, בערך פעם בחצי שנה ותמיד נראה שמשהו עומד להשתנות אבל בפועל אותה השיגרה המשעממת חוזרת.
שנינו צעירים, נראים לא רע (היא מהממת בעיני) אבל אני מוצא את עצמי צמא תמידית לאהבה ואינטימיות שלא מגיעים.
האם יש לחש קסמים, מעשים מיוחדים או כל דבר שיוכל לגרום לה להתעורר ולהחזיר את הרומנטיקה לחיים שלנו?
מותר לציין שאני אוהב אותה מאוד וגם היא אותי לפחות ממה שעולה בשיחות התקופתיות בנושא.
תודה מראש

דן יקר,
אתה מביע את החסר שלך, וקל להבין את זה. היינו רוצים תמיד שהיחסים יהיו שוויוניים, כי אז קל יותר לתת. העניין הוא שאנחנו, כלומר – כל אחד מאיתנו, וכל אחד מבני הזוג, בעלי אופי שונה. יש מי שיותר קל לו להתמסר, ויש מי שפחות. יש מי שנלחץ יותר מדברים אחרים, שאינם קשורים כלל לזוגיות, ולכן פנוי פחות ליזום, או לחשוב על יוזמה ועל התפתחות היחסים, ולכן הראש שלו לא שם, יחסית לבן/בת הזוג שלו. כלומר, נקודת שיווי המשקל של כל אחד מאיתנו תלויה לא רק ברצון שלנו, ובודאי שלא ברצון הטוב שלנו, אלא גם במידת הלחצים הכלליים, בעוצמת החרדות בעניינים השוטפים, בתחושה השונה בענייני הכלכלה, וגם ביכולת לוותר על כעסים ולהתמודד עם אכזבות. לכן, קשה לי להיות שותף לתחושה שלך שאולי היא רוצה אותך פחות. יתכן שהיא נלחצת יותר מעניינים "סביבתיים" אחרים. אבל אני לא יכול לדעת.יש לי בקליניקה 'כפתור קסמים' שאני משתמש בו. אבל לא באופן שבו אתה היית רוצה. כלומר, הייתי שואל אותך אם היית רוצה ללחוץ עליו לא כדי שבת הזוג שלך תהיה רומנטית יותר אלא כדי שאתה תהיה, למשל, מסוגל להתמודד עם זה שהיא 'רומנטית' פחות ממה שהיית רוצה. או כדי להתנהל באופן אחר, שאולי ייקל עליה להיות רומנטית יותר (ואז לחשוב על דרכים כאלה, כמו למשל, להקל עליה במקומות המצוקה שלה, בהנחה שאולי יש כאלה, כדי שתתפנה יותר לחשוב עליך, או על עצמה – במובן הרומנטי הזוגי אתך, כי אחרי הכל, גם היא מרוויחה מזה). זה אולי כפתור הקסם שאתה אמור ללחוץ עליו, כי זה הכפתור 'שלך', שעליו אתה יכול ואמור לקחת אחריות.

אם היה לי כפתור כזה, הייתי לוחץ עליו בלי להסס. כפתור שיגרום לי להיות מעט יותר אדיש למצב הרומנטי. לגבי ההקלה עליה, אני והיא שווים בבית וזה אומר הכל מהכל. בנוסף, אני תמיד מתעניין, שואל, יוזם שיחות ומציע כתף תומכת ועזרה כשאני מזהה שהיא צריכה.
דא,
בטעות עניתי כהודעה חדשה אז אפשר למחוק אותה כמובן

דן יקר,
אני קורא את אופן ההתבטאות שלך, ומבין אותו – אם כי חושב שהוא לא מדוייק. אתה היית לוחץ על כפתור שיגרום לך "להיות יותר אדיש" למצב הרומנטי. זה לא בדיוק מה שהצעתי. הצעתי כפתור קסם שיגרום לך להיות מסוגל להתמודד טוב יותר עם כך שהיא רומנטית פחות. על פי ההרגשה שלך, הדרך היחידה להיות מסוגל להתמודד טוב יותר עם זה, היא להיות 'אדיש', וממש לא לזה התכוונתי. כי אדישות מרחיקה אותך ממנה. גם הכעס שאתה מרגיש היום מרחיק אותך ממנה. התכוונתי ליכולת שלך לראות יותר מאשר את הרגע שבו אתה מתאכזב, אלא להרחיב את הראייה, או היריעה הרגשית שלך, למה שכתבת לי: 'אני נשוי לאשה מדהימה, כאשר אננחו שוכבים הסקס מדהים, ושם אתם גם מתנשקים ומתחבקים'.אני בהחלט מבין את הצורך שלך להרגיש את האהבה שלה גם ביומיום. אבל אם יש בקשר שלכם גם איכויות יוצאות דופן, כפי שאתה מתאר, התחושות הלא פשוטות שלך נובעות מציפיות שאינן מתממשות. אתה לא צריך להיות אדיש כדי לצפות פחות, אלא אולי מבין יותר, שהיא לא מושלמת, אולי גם כי הצורך שלה בקירבה הפיזית קטן משלך, ולכן לחצים ועיסוקים וטרדות משפיעים עליה יותר בקלות מאשר עליך. הבנה טובה יותר שלך את העולם הרגשי שלה היא לכאורה ויתור על המאבק להשיג יותר, ואולי לכן זה קשה. אבל גם זו אהבה – הקבלה של צרכים, יכולות ומגבלות של הצד השני, גם כאשר אלו מנוגדים לאלה שלך. הקבלה שלך אותה כפי שהיא, צריכה להגיע מהלך החשיבה הזה, ולא מבנייה של אדישות.אני מקווה שאתה מבין טוב יותר את כוונתי עכשיו. וגם את העובדה שאני מבין שזה באמת לא קל. זה תהליך.

אכן, אני מבין טוב מאוד למה אתה מתכוון.
אני גם אשתדל לפעול כך אם כי זה קשה מאוד מבחינתי.
אני מודה לך מאוד על הזמן שהקדשת לי ועל העצות.