יחסים לא שוויוניים: מה לעשות?

שלום
ד"ר,לפני מספר חודשים אני וחברתי נפרדנו , לאחר קשר של כמעט חצי שנה. אני בן 35 והיא 30.היתה בינינו התאמה טובה, והרבה נושאים משותפים, משיכה, סקס טוב וכו', ושאר נתונים שחיפשתי אצל בנות זוג, אציין דברים טובים עליה ראשית: לא היו משחקים, רוב הפעמים באה אלי ברכבה (בעיקר משום שאני גר לבד ואין אצל הוריה פרטיות), לא בעלת אופי בזבזני, משתכרת טוב, משכילה, נראית מצוין, משפחתית ומפרגנת. הקשר שלי עם משפחתה היה טוב.ברור שלא הכל מושלם אבל ידעתי שבשביל זוגיות צריך להתפשר ולתת מעצמי. מתחילת הקשר אני השקעתי תמיד הרבה יותר, הן מבחינה רגשית והן כלכלית. היא מצידה המשיכה לטעון שהיא לא שם ב 100% כמוני כי היא לא מספיק אוהבת אותי עדיין. המשכתי להשקיע למרות זאת כי ראיתי שהיא מתקרבת אלי רגשית אמנם לאט אבל בכל זאת. הכיוון היה לקשר רציני וחתונה, ולכן לא התקטננתי איתה על כל דבר אצלה שלא נראה לי.חוסר ההתאמה נבע מכך שהיא טענה כי הגבר אינו צריך להסתמך על משכורתה של האישה בעתיד, הוא צריך לדאוג לכלכלת הבית והאישה לא חייבת לעבוד לצורך הפרנסה , רכישת דירה היא באחריות הגבר בעיקר(כהשקפת עולם וגם משום שלהוריה אין שקל לתת) ושברור נראה לה מאליו שגם בתקופת החברות , אם יצא ששילמתי על סידור פרטי שלה,איני צריך לבקש זאת חזרה כי אז אראה קטנוני ומתחשבן על קטנות לטענתה.יש לציין כי שנינו מרוויחים בערך אותו הדבר, ההבדל הוא במצב המשפחתי הכלכלי שאצלי הרבה יותר טוב. בנוסף לא אהבה שאני עובד בעסק המשפחתי (מזון) שלנו כי "לא נראה לה מכובד שאעבוד שם כי יש לי תארים" למרות שהבהרתי לה שבזכות העסק מצבנו מצוין ואני מרוויח טוב.אף לקראת הסוף היא עדיין לא היתה מוכנה לומר לי פעם אחת שהיא אוהבת אותי ,אך עם זאת היו לה דרישות כמו להמשיך לשלם עליה חופשה ושאר יציאות, והחלטתי שאני לא מסוגל להמשיך לממן בלי לקבל רגש, ושם גם היא ניצלה את המצב להפרד.גם היום,אחרי שאנשים אומרים לי את דעתם על הקשר (היית צריך לסיים את הקשר הרבה קודם , או שמה שעשיתי זה לא להתפשר , זה להיות עיוור) מספר חודשים מהפרידה, ואחרי שמחקתי אותה בכל אמצעי מדיה, אני לא שקט נפשית, לא ישן טוב, מצב רוחי ירוד, מדוכא ורואה אותה מול העיניים כשאני יוצא עם אחרות. יש לי צביטות בלב כשאני רואה אותה מופיעה באתרי הכרויות, כי זהו הקשר הכי משמעותי ורציני שהיה לי. איך אני אמור להתמודד נפשית עם המצב?בהמשך לפרידה , כיום, למרות שאני מסודר כלכלית, משכיל,תקשורתי,חברותי, מתאמן ונראה טוב, איני מצליח לפתח מערכות יחסים רבות וזה מלחיץ. מה יכול להיות שעלי לשנות או לאיזה סוג ייעוץ או טיפול לגשת?בתודה, וסליחה על אריכות הכתוב.

אורן יקר,
לפעמים, כאשר אתה פחות חשוב לה, היא יכולה לנצל אותך יותר, אם זו ציניות, או למדוד עוד כדי לראות מה היא יכולה עוד להשיג בזוגיות איתך - וזו כבר אינה ציניות, אלא אולי גם רצון לדעת עד כמה כדאית לה הזוגיות איתך. מאחר והשיקול הנכון בנישואים כולל אהבה ומימוש צרכים גם יחד, יתכן שכאשר האהבה לא היתה חזקה מספיק, היא בדקה את מימוש הצרכים. זה אכן לא נראה טוב ולא נשמע טוב, והריח יותר כציניות גם אם היא לא כזו.אתה היית במקום אחר- של ההתלהבות ממי שהיא, ושל האהבה וראיית העתיד המשותף. ובכל זאת, גם אתה ראית את הקשיים שהתעוררו ביניכם, אבל בניגוד לא, לא עוררת אותם עוד כדי למדוד, אלא ניסית למזער אותם. למרבה הצער, זה לא עבד, ומן הסתם, ככל שרצית בה יותר, וככל שהציפיות שלך משניכם היו גבוהות, כך גם האכזבה. ומה עוד שהיית בדרך צריך להתגבר על מכשולים רגשיים שהיא הציבה בפניך, כי אז גם קשה יותר להיפרד.מאחר שכבר חלף לא מעט זמן, ואתה עדיין לא מצליח לעבור הלאה, אתה יכול באמת להחיש את העניינים ולהחזיר את עצמך לעצמך בעזרת טיפול פרטני. אם אתה מתגורר באזור המרכז, אתה יכול לפנות אלי או לכל איש מקצועי אחר (פסיכולוג או פסיכותרפיסט).

האם חשוב שיהיה פסיכולוג\ פסיכוטרפיסט או שגם המאמנים האישיים למיניהם מומלצים לטיפול כזה?אני מעוניין גם לקבל הכוונה וייעוץ מהפסיכולוג ולא רק לדבר. תודה.

אורן יקר,
מכיוון שאתה עוסק גם בכאב ובקושי נפשי, רצוי איש מקצוע בתחום הנפשי. אבל אתה בהחלט צודק בדאגה שלך. אנשי המקצוע בתחום הנפש מגיעים מאסכולות שונות, יש בהם פסיביים - שיתנו לך לדבר, או מדי פעם יקשו וישאלו שאלה, ויש אקטיביים יותר שיסבירו לך יותר, ויציעו יותר. אתה יכול ורשאי וצריך לדבר טלפונית עם האדם שאתה חושב להגיע אליו, ולשאול על אופן השיחות. מכיוון שאתה רוצה גם את הייעוץ וההכוונה, שאל אותו או אותה עד כמה הוא או היא אקטיביים במהלך השיחות, ואמור שזה מה שאתה מחפש.