התמודדות עם בנות מבוגרות: זכותך

מה לעשות ?הבנות שלי 27 ו25 גרות איתי וכל הזמן מקללות אותי ופוגעות בי ומעליבות אותי אני כבר לא יכולה יותר התאפקתי יותר מדי זמן לא ייכולה לסבול אותם יותר תעזרו לי למצוא את הדרך??..

אמא יקרה,
אז אולי הגיע הזמן להיפרד. עושה רושם שהבנות גדלו, ובמקום להישאר הגורות שלך, הן הפכו להיות לביאות גדולות שלוקחות לך את הטריטוריה. הטריטוריה שלך, וכנראה שהגיע הזמן לקחת בעלות מחדש על הבית. ואם צריך - להראות להן את הדרך החוצה, לפחות כאיום שיתממש אם דברים לא ישתנו (ושתממשי אם הם לא ישתנו). הן שתיים נגדך, ולכן זה קשה יותר. גיבוי משפחתי רחב יותר יוכל לעזור. אם צריך, ואם כלו כל הקיצים - פני גם ללשכת הסעד לעזרה. אחרי הכל, יש לך כנראה זכות חוקית לפנות אותן, אם צריך. השאלה איך עושים זאת נכון, ובשביל לעשות זאת נכון את קודם כל צריכה לדעת היטב מה הכוח שיש לך. וכשתדעי, תוכלי להשתמש בו או שלא להשתמש בו, ובמידה הראויה, כרצונך.

תודה על התגובהחשבתי בתחילה לפעול בדרך אחרת זאת אומרת לא לקנות להם אוכל לא לסחוב להם לא לבשל להם וגם לא לכבס להם ושיגיעו התלונות אז להחתים אותם על הסכם שהם יתנהגו אליי בכבוד בלי קללות ואם זה לא עוזר אז שילכו ישכירו דירהמה דעתך בנושא?

אמא יקרה,
איך שאת מרגישה, ולפי היכולות שלך. כך או כך תיכנסי למאבקים, ככל הנראה. ולכן גם חשוב שתדעי את הכוח שיש לך, ואת האפשרויות, וגם להיות מוכנה נפשית לכך שהן, כנראה, יתקוממו ויגידו לך מילים קשות. ככל שתהיי ברורה יותר עם עצמך באשר למה שאת יכולה לעשות, כך תכיני עצמך טוב יותר למאבק הזה, ויהיה לך קל להפעיל את מידת הכוח הנדרשת כדי להטיל מרות.ואולי - תוך כדי כך, ורצוי, אם אפשר, שזה יהיה עם כמה שפחות מאבק, וכמה שפחות מלחמות, ועם כמה אהבה שאפשר - להגיע לא רק להסכם שבו רק יכבדו אותך ולא יקללו אותך, אלא גם ישתתפו איתך בעשייה - הבישול, הנקיון והכביסה. לא כדרישה, אלא כשיתוף ועזרה הדדית. אבל יכול להיות שזה כבר מאוחר מדי. את שם, ואת יודעת הכי טוב מה שאפשר ומה שלא.