יחסים: כבוד עצמי והתנהגות

אני בת 21, יוצאת עם בחור בן 22 מזה כשנה... בתחילת הקשר הייתי די אדישה, הוא היה מחזר אחריי בטירוף, אך אני מרגישה שעד לא מזמן זה כבר לא ככה, אני מקנאה לו די הרבה, אני מרגישה "הרודפת" ולא "הנרדפת" . זה מציק לי אני רוצה לשנות את זה. מצד שאני אני מאוד משתדלת לשמור על כבודי ולא מרשה לאף אחד לזלזל בי.חבר שלי הוא טיפוס מאוד עצבני, כשלפעמים אני סוטרת לו הוא מסוגל להחזיר לי... כשהוא עצבני- כמו כן לקלל ולהשתמש במילים מאוד נמוכות.- החלטתי השבוע שאני חותכת כי אני לא מעוניינת שיתנהגו אליי כך. הוא אוהב אותי, מאוד. אני רק רוצה להראות לו שאני שומרת על כבודי וצריכים להתייחס אליי אחרת... מה הצעד הנכון לעשות במקרה כזה ?

טלי יקרה,
החבר שלך עצבני, וגם את. אני לא יודע מה לומר לך באשר לקשר איתו, אבל נראה לי שהצלת כבודך חשובה בעינייך מהרבה ערכים אחרים, כמו כבודם של אחרים. אם את סוטרת לו, יש לך בעיה – ולא משנה מה הגורם לכך. וכשאת כזו, את נותנת לו לגיטימציה להיות גם כן כזה. שניכם נראים כפועלים לפי אותו קנה מידה מוסרי והתנהגותי. קודם הוא רדף אחריך, עכשיו את אחריו. הוא עצבני ומשתמש במילים נמוכות, ואת סוטרת לו. הוא שומר על כבודו, ואת על כבודך, וכך נראים היחסים ביניכם. וכשאת סוטרת לו, אני לא בטוח שכבודך נשמר, בדיוק כשם שאני לא חושב שאת מעריכה את החבר שלך כשהוא "שומר על כבודו" בדרך של קללות ועצבנות.חשוב שתראי זאת כך, אם לא למען הקשר הזה, אז למען קיומם ושלומם של קשרים אחרים שיהיו לך בעתיד. חשבי להגיע ליעוץ פרטני ולטפל בניהול הכעסים שלך, ואולי אפילו עוד יותר, ללמוד להעריך את עצמך כך שתוכלי להתנהג באופן שמכבד אותך.