יחסים: חוסר התקדמות וערך עצמי

שלום,
לי ולבן זוגי יש בעיה אחת שמאוד חשוב לנו לפתור. אנחנו יחד שנתיים וחצי ובשמונה החודשים האחרונים אנחנו גרים ביחד ביחד. אני לומדת ועובדת והוא עובד במשרה מלאה. שנינו מהצפון אך כרגע חיים במרכז וכמעט כל סופ"ש חוזרים לצפון. בעיקרון טוב לנו ביחד, כמעט ולא רבים ואם כן אז מוצאים פתרון. הבעיה היא ששנינו רואים שאנו הופכים האחד את השני לפדלאות. בן זוגי מתלונן על כך שהוא כבר לא עושה שום דבר מעבר לעבודה. לפני שגרנו ביחד הוא היה עוסק בספורט מדי פעם, נפגש יותר ע חברים, קורא וכו' יש לו שינויים במצב הרוח וחוץמזה הוא לא אוהב את הדירה שלנו ומעדיף לנסוע לצפון בכל הזדמנות. אני לעומת זאת לא ספורטיבית אבל היו לי תחומי עניין אחרים שנזנחו- אחת הסיבות לדעתי היא השילוב בין לימודים לעבודה. כל יציאה שלנו, אפילו לסתם טיול או סרט, כרוכה בהתארגנות מסורבלת ומריחת זמן, מה שבסוף גורם לחוסר רצון לצאת ולפעמים גם לריבים. השאלה שלי היא איך ניתן לפתור את זה. בהתחלה חשבתי שאולי מדובר בחוסר התאמה בינינו ונזק שאנו גורמים האחד לשני ואולי זו סיבה להפרד. אבל לאחר עוד מחשבה הבנתי שאנחנו אוהבים זה את זה ובסך הכל גורים גם הרבה טוב אחד לשני, לכן צריך למצוא פיתרון שרק ישפר לנו את הזוגיות. חשוב לציין גם שאני אוהבת כשאנחנו מבלים ביחד ולא ממש אוהבת לעשות פעילויות בנפרד.אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד.חנה.

חנה יקרה,
עושה רושם שהמצב הנינוח הטבעי שלכם הוא ללא אותה עשייה, ושאתם נותנים תרוץ טוב זה לזה שלא לעשות את הדברים הללו, שאולי אתם אוהבים אותם, אבל אתם לא אוהבים להתאמץ בשבילם.אפשרות אחרת היא שאתם מאד רוצים לרצות זה את זה, ולכן מוותרים על הדברים שאתם רוצים לעשות, כדי להיות בסדר זה כלפי זה, ולא להזניח זה את זה.אבל קחו בחשבון שאולי סביר יותר הוא שהאמת היא באיזה שהוא מקום באמצע. כלומר, שניהם נכונים במידה מסויימת. ולכן אתם לא מתאמצים מדי כדי לעשות את מה שאתם כן חושבים שצריך לעשות. נסו, אם כך, לא להרדם. זה חשוב, בעיקר בשל התדמית העצמית שלכם. כי הסיכון הוא שאם תרגישו שבעקבות הקשר הזה אתם מעריכים את עצמכם פחות בשל חוסר הפעילות הזו, יהיה לכם את מי להאשים, כאשר אולי האשמה היא בכם בלבד.