יחסים חוזרים: מה הסיכוי ומה עושים?

שלום,
היה לי חבר כמעט שנה שאמא שלו(שסבלה מהתעללות נוראית מצד אביו) הייתה מאוד מציקה לנו, על כל דבר היה לה מה להגיד והיא מנעה מאיתנו לעשות הרבה דברים שרצינו בכך שהיא הייתה מדברת איתו ומשכנעת אותו לבטל דברים.זה נגע בכל התחומים.כל פעם שהיינו צריכים להיפגש תמיד היה לה משהו שהיא צריכה ממנו, מתקשרת בלי הפסקה כשאנחנו ביחד וכל הזמן מציקה לו שיחזור הביתה מוקדם.לעיתים אף הייתה בוכה לו בטלפון .הרגשתי שהיא מאוד מתערבת לנו בקשר וכשאנחנו ביחד היא משתגעת ודורשת ממנו לחזור הביתה והוא לא ידע לעצור את זה.ניסיתי להבין את המצב בבית בהתחלה אבל בשלבים יותר מתקדמים של הקשר הרגשתי ושמעתי משפטים שהיא בדר"כ הייתה אומרת מהפה שלו.זה היה מבחינתי מאוד מתסכל עד שזה הגיע למצב שלא היינו מפסיקים לריב עד שנפרדנו.הייתי מנסה בעדינות מאוד יתרה להסביר לו את המצב ושזה לא נעים לי אבל בסוף כבר הרגשתי שאין לי עם מי לדבר ושהוא מנוהל ע"י אמא שלו ולי כבר אין מקום להיכנס שם.נפרדנו ואחרי חצי שנה הכרתי מישהו נפלא, הקשר בריא ורציני ואנחנו חושבים להתקדם איתו יותר הלאה, אך לצערי אני מרגישה שהסיפור חוזר על עצמו.החבר הנוכחי גדל בלי אבא מגיל 3 , האם גידלה את שלושת בניה לבד.הסיפור חוזר על עצמו מהבחינה שהיא לא מפסיקה להתקשר כשאנחנו ביחד,אם אנחנו עושים משהו היא חייבת להתערב ולהגיד משהו לא במקום שיהרוס לנו, הרבה פעמים היא נכנסת לנו כשאנחנו לבד בחדר ואם הדלת במקרה נשכחה לא נעולה אז זה גם מאוד מביך.האמא צועקת עליו המון שהוא לא נמצא איתה ושלא אכפת לו ממנה(בדויק המילים של האם בקשר הקודם שלי.)אני נמצאת עם בנאדם שמאוד חשוב לי ואני לא רוצה שהפעם זה שוב יהרס מאותה הסיבה אבל אני לא יודעת איך להתמודד עם זה והמצב מאוד מתסכל.אחרי הקשר הקודם אני מרגישה שאין לי את הכוחות הנפשיים להתמודד עם המצב הזה שוב.דיברתי עם כמה חברות קרובות ולאף אחת אין מושג על מה אני מדברת והן אומרות שאצלהן לא מפריעים לזוגיות והאמא מאוד מפרגנת ולא מפריעה.האם יש משהו בי שאני עושה לא נכון או האם זה דפוס התנהגות מסויים של אנשים?איך אני יכולה להתמודד עם זה?איך אני יכולה להגיד לו שזה מתסכל אותי מבלי שזה יגרום לחיכוכים ביננו?בתודה

אני צריכה לציין שהמצב רק הולך ומחמיר וקשה לי לשמור על פה סגור בקשר לזה כמה שאני מתאפקת..אני כבר נהיית ממש ממורמרת בקשר לזה.זה גורם לי לזלזל בבן הזוג שלי ולרדת עליו כאילו הוא ילד קטן של אמא, זה ממש גורם לי להסתכל עליו בצורה לא טובה ומוריד בעיני מערכו.אני אתן דוגמא מהשבוע, אנחנו תושבי הצפון וכמו הרבה תושבים גם אני רציתי לעזוב ולא להישאר תחת אש.החבר שלי לא מוכן בגלל שהוא לא רוצה להשאיר את אמא שלו לבד, הצעתי שהיא גם תבוא איתנו ונצא מהאיזור לכמה ימים כי מאוד מסוכן.האמא לא מוכנה , היא רוצה להישאר בבית אז הוא גם לא מוכן שניסע למרכז.מצד שני הוא כל היום מקטר כמה משעמם לו בבית ומדכא להיות כל הזמן בבית ואם אני מציעה לעשות משהו עם האמא ביחד הוא מתנגד.וזה לא שהאמא לבד-יש עוד אחים בבית איתה.אני ממש מתוסכלת מהמצב.אני מאוד רוצה לנסוע למרכז אבל הוא יושב לי על המצפון איך אני משאירה אותו כאן ונוסעת (כל המשפחה שלי כבר במרכז ואני לבד בבית).אני לא יודעת איך להסביר לו את מה שאני מרגישה, אני לא רוצה לגרום לחיכוכים ביננו ולא יודעת איך להתמודד.אני מרגישה שהיא פשוט עומדת ביננו וקשה לי קשה לי עם הסיפור הזה עוד הפעם, אני ממש מיואשת ומדוכאת מזה.

שלי יקרה,
שני מקרים שקרו לך, לא מחייבים דגם מסויים של התנהגות שלך, שמושך כאלה או שמושך אימהות כאלו אליך. אנסה ליצור המחשה: נגיד שיחסים כפי שאת שאת מתארת, קיימים באחד לכל עשרים גברים. אין לי מושג מה המספר המדוייק, אבל נגיד שזה כך. הסיכוי שתפלי בדיוק על גבר כזה בפעם הראשונה הוא אחד לעשרים. קורה.הסיכוי שתפלי על גבר כזה שוב, גם הוא אחד לעשרים. אבל הסיכוי שזה יקרה לך פעמיים, הוא כבר אחד לארבע מאות. אז עכשיו את יכולה ללכת ל- 19 חברות שלך, ואף אחת מהן לא תבין על מה את מדברת, והעשרים כן (ואולי תיתקלי בחברה העשרים כבר בחברה העשירית שתשאלי, אבל אם תשאלי המון המון חברות שהיה להן רק חבר אחד, אז חברה אחת לעשרים תבין אותך). אבל רק אחת מכל 400, תיתקל בזה פעמיים ברצף. יצא לך, אולי במקרה לגמרי, להיות אחת מאותן 400. אלא אם יש משהו בגברים האלה, האופן שבו הם מתייחסים אליך אחרת מאחרים, שמעלה את ההסתברות. כמו שאת מבינה, זה לא חייב להיות כך, וזה יכול היה לקרות לך לגמרי במקרה.ולעניין עצמו, הקושי שלכם הוא בעיקר שהחבר שלך עדיין תלוי באמו. כלכלית. זה שהוא גר איתה ביחד. לא כתבת בני כמה אתם, אבל אם אתם רציניים, ואם החבר שלך יכול וחשוב לו, שייצא מהבית. זה לא משנה אם הוא יגור לבד, עם שותפים או איתך, אבל עושה רושם שזה חיוני כדי שאת תחיי איתו בשלום, ולא תברחי לו. ואם הוא לא מסוגל, הסיקי את המסקנות. ואני מקווה שזה לא יקרה לך שוב. הסיכוי שזה יקרה הוא שוב אחד לעשרים (אבל אם תחפשי מישהי שזה קרה לה שלוש פעמים ברצף, אז זה יקרה רק לחברה אחת מתוך 1,600 חברות).המלחמה היא עניין רגיש, וכאן קשה אולי לדרוש ממנו לעשות משהו ולמרוד דווקא עכשיו. וכאן את בהחלט בבעייה. כי הבחירה כאן היא לא רק בך או בה, אלא גם במה שמקובל יותר כערך מוסרי, כי היא זו שנשארת בסכנה, ואת היא זו שרוצה לברוח ממנה. מצאי פתרונות זמניים לעכשיו, אבל חפשי פתרון טוב יותר אחר-כך, ונקווה שהאחר-כך יבוא במהירה.