קשר זוגי: שאלות קשות ותביעות מיניות

דר' יקר,
אני בחורה בת 28 גרה עם בן זוג בן 28 כשנה וחצי. זהו קשר רציני וארוך ראשון עבור שנינו, אבל היו לנו קשרים אחרים.כרגע עלינו לחשוב על השלב הבא ואני מתחילה להתלבט האם זה טוב לי לכל החיים. בצד החיובי של מערכת היחסים שלנו: אמון, בטחון, אהבה, הערכה, תמיכה וחברות - כל זה הדדי.בצד הפחות חיובי - תשוקה מאוד בינונית, יחסי מין בתדירות של פעם בשבוע, שבוע וחצי. חברי אינו אי אקטיבי כל כך, לא "בוער" לו כלום ואני יותר חמה. הדבר אינו מפריע לי פיזית, ואינני מרגישה לא מסופקת, אבל מבחינה פסיכולוגית לא כך חלמתי, לא כך דמיינתי והיתי רוצה שירצה אותי יותר. יש לציין שכשיש יחסי מין ה טובים וכיפיים ועם רגש ואני מרגישה אהובה תמיד.מה ניסיתי לעשות כדי להתמודד - ניסיתי לדבר וגרמתי לו למבוכה למרות שלא היתה ביקורת בדברי, ניסיתי ליזום כדי להגדיל "מינון" לפעמים בשבוע וגרמתי לעצמי להרגיש לא נשית, אגרסיבית, נדחפת ובכלל לא נהנתי, פשוט "ביצענו".אינני יודעת מה לעשות. יתי רוצה חזור להיות אישה במערכת היחסים - פסיבית ונחשקת. נדמה לי שזה מה שאעשה.יש לציין שהירידה בתדירות יחסי המין ביננו היתה הדרגתית וקרתה כשהשיגרה נכנסה לחינו וכשחברי התחיל לעבוד בעבודה מאוד תובענית.השאלה שלי היא האם בתנאי שמבחינה פיזיולוגי הכל בסדר יחסי המין בינינו יעלמו כליל במשך הזמן ? האם מערכת היחסים שלי מתאימה לנישואין?מה תמליץ לי?תודה מראש.

קרינוש יקרה,
השאלות הקשות ביותר למענה הן אלו שקשה להחליט בהן, כי התמונה מורכבת, ואין בהן רק שחור ולבן. ואפילו לא אוסף של דברים שהם שחורים בצד אוסף של דברים שהם לבנים. אצלך יש הרבה דברים טובים, שבצידה נושא אחד, בעיקר, שגורם לסף הכדאיות לרדת, לפחות כפי שאת רואה זאת עכשיו. ואז נשאלת השאלה האם החששות העתידיים שלך הם אמיתיים. זו תשובה קשה למענה. מה שבטוח הוא שבעתות לחץ, ככה הוא מתנהג. האם יחזור להיות אחרת כאשר יירד הלחץ? האם יירד בכלל הלחץ? – אלו הן תשובות שקשה לענות עליהן, ולבטח את יודעת עליהן יותר ממני.יש גברים שתובעים סקס בכל יום. יש כאלו שרוצים בלי לתבוע זאת. יש כאלה שרוצים במינון קטן יותר. סביר שהתביעה לסקס בכל יום מתלווה גם בטקס אהבה קצר יותר. בעיקר כאשר יש לחצים מהסביבה על עומס הזמן. לכן, תביעה זו תגיע לעיתים קרובות יותר מגברים שעוסקים בהנאות שלהם, ופחות בהנאות של בנות זוגן. ככל שהגבר קשוב יותר לצרכים של האשה, וככל שהצרכים שלה דורשים הארכת המשחק המקדים (ובכלל זה אני כולל גם את החיזור המקדים והכנת האווירה המתאימה), כך סביר יותר שעומס על הזמן שלו יקטין את מספר הנסיונות שלו להגיע לאינטימיות מינית. זה לא אומר שהיחסים ייעלמו עם הזמן, כמו שלא אומר שאם תוציאי דג מן המים בכל יום ליותר זמן, הוא יתרגל ללכת ביבשה. יהיה לו קל יותר אם לא תלחצי עליו, ואם במקום זה תמצאו זמנים, מקומות ואוירה שיוציאו אתכם מהלחץ, ויאפשרו לכם להיות אינטימיים.יכול אולי להועיל אם תעשי את ההפך. קצת ההפך. כלומר, אם היום, בכל פעם שהוא מנסה, את קופצת על העגלה כדי שחס וחלילה לא יתחרט, אז אולי תתחילי ליצור דחיות קטנות. אבל באמת קטנות, כדי שלא יגיע לתסכול. אבל שחקי אותה קצת קשה להשגה. קצת. ואז, כשהוא יבין שלא בכל פעם שהוא רוצה יהיה לו סקס, הוא לא רק יבין שחוקי המשחק השתנו, אלא גם ינסה להבין אותם, ולדעת מתי את כן ומתי את לא. הוא ינסה אולי גם לבדוק את הגבולות שלך. ואת כל אלה עושים איך? – על-ידי זה שהוא ייזום וינסה, ולו רק כדי לוודא שהוא יודע שאת איתו. ואל תגזימי לצד השני, כי זה עלול להיות מסוכן.