יחסים זוגיים: צדק, חברה וצרכים

אני וחבר שלי כבר מעל שנה ביחד. אני לא מתחברת לחברים שלו אבל בכל זאת הייתי יוצאת איתו ואיתם בהתחלה כדיי לא להרגיש שאני נותנת לו אפשרות בחירה ביני לבינם. בזמן האחרון הרגשתי שהמצב הזה לא נוח לי כי אני ביישנית ויוצא שאני מתבודדת איתו בצד ולא מרגישה בנוח. סיכמנו שלא אצא איתו יחד איתם יותר.הבעיה היא שתמיד ממש מפריע לי כשהוא איתם. הוא לא אוהב להיות בבית ולכן כל פעם שהוא לא איתי, הוא יושב בחוץ עם חברים שלו.בניגוד אליו, לי יש רק חברה טובה אחת ואני לא אוהבת לצאת אז כשאני לא איתו אני בבית.אני לא יודעת למה אבל מאוד מפריע לי שהוא איתם הרבה זמן וזה גורם להרבה ריבים.אני בצבא והוא עתודאי לומד כ3 ימים בשבוע.כשהוא איתי קצת שעות ביום אני מתעצבת והוא טוען שיש לו לחץ בלימודים וזה מקשה עליו כשאני נעלבת מכל דבר קטן כמו זה שהוא הולך מוקדם וכדומה,אבל עדיין זה לא מונע ממנו לשבת בחוץ עם חברים עד 3-4 לפנות בוקר.אני יודעת שהוא אוהב להיות איתי אבל המצב הזה גורם לי להרגיש שיותר כיף לו עם חברים שלו כי הוא נמצא איתם יותר למרות שהוא טוען שזה לא ככה ופשוט יש לו הרבה חברים וכל פעם הוא עם אחרים אז יוצא שהוא קצת עם כל אחד למרות שלי זה נראה שהוא הרבה כי אני לא יודעת עם מי הוא נמצא בכל רגע נתון.יכול להיות שזה גם כי אני לא אוהבת את חברים שלו כי אני מרגישה שהם השפעה רעה עליו. הם שותים ומעשנים והוא הפסיק לעשן בשבילי. הם מסתבכים הרבה בשטויות ואני לא רוצה שהוא יגרר אחריהם.האם אני צודקת בזה שזה מציק לי או שאני צריכה לתת לו את החופש שלו?שנינו בני 19

שרי יקרה,
אני בטוח שזה גם מקשה עליך לא פחות להעלב מכל דבר קטן. אתם צעירים, חברה זה עדיין דבר חשוב, ולפי דברייך, השפעת עליו רבות להתאים את עצמו בחברה אליך, ולתפיסת העולם שלך. עם זאת ה"צודקת" בכלל לא חשוב. כי כמו בויכוחים ומריבות רבות - את צודקת שאת נפגעת כאשר הוא מוותר עליך, והוא צודק כאשר הוא רוצה עוד דברים חוץ ממך, כי ה"צודקת" וה"צודק" בא מתוך צרכים שלכם. וחלק מהצרכים שלו זה החברים. זה פחות "צרכים" שלך כי את בנויה אחרת, ובונה יחסים חברתיים אחרת.