יחסים ונישואין: התמודדות עם ניכור

דר' רבקה שלום,אני בת 34 ובעלי בן 38. אנו נשואים+2 מזה 14 שנים. המשפחה מתנהלת כך שאני ובעלי שכירים ובנוסף לעבודתי כל ניהול הבית מונח על כתפיי: קניות, ניקיון וכל משק הבית, ילדים- שיעורי בית, מסיבות, אסיפות הורים, חוגים וכל הכרוך מסביב למשפחה.אין לי כל עזרה וכך התרגלתי. לפני שנה התחלנו ללמוד ביחד לתואר ראשון ועדיין בנוסף ללימודיי ועבודתי כל ניהול הבית היה ע"י - עד שנאלצתי לעשות פסק זמן, עקב הקושי שנוצר ובעקבות שהבן הבכור שלנו(11) ירד מעט בלימודיו.(ממוצע של 90-95 ירד ממוצע ציוניו ל-80).לפני כחודשיים פרצה בינינו מריבה על רקע הרשת החברתית facebook. לשנינו יש כרטיס - בעלי התמקד בעיקר בחברים וירטואליים לצורך משחקים ואילו אני התמקדתי בחיפוש חבריי מהתיכון. בתחילת חודש נובמבר בעלי פרסם בכרטיס שלו תמונה - חברה ללימודיו(שאיני מכירה) רשמה לו תגובה ואילו אני התקשרתי לידע אותו...בשעות הצהריים הוא הרים אליי טלפון ושאל אם ראיתי את התגובה של X(תגובה נוספת) שעניינה היתה: איזה חתיך...חולה עלייך!!!(מסתבר שכתיבת התגובה היתה בשיתופו - הוא היה אצל לקוחה שלו וביקש ממנה להצטרף אליו לחברות ולרשום לו הודעה שתוכל ל"הוציא אותי מדעתי") ואכן זה הצליח!!! הייתי מאוד כעוסה במשך שלושה שבועות - למרות שסיפר לי שהוא ביקש ממנה לרשום זאת.(אני נפגעתי מעצם העובדה שהוא היה צריך להעמיד למבחן את אהבתי אליו...משהו שלא מתאים להתנהגות בעלי כלל). עבר הזמן וכך גם הכעס ירד... שכחתי לציין כי בעלי הוריד אותי כחברה שלו ברשת החברתית וכן את כל משפחתי(אבי,אמי 2 אחיותיי וגיסי). תוך כדי בניית המשפחה מחדש גיליתי אצל בעלי הודעת מסרון בנייד שלו שנשלחה ממנו לאלמונית...בהודעה היה רשום miss you call me when you can... המכותב היה שמור בשם זכר, אני הבנתי מייד שלא מדובר בזכר ומייד הפנתי אליו שאלה "מי זאת?" הוא בחר להתעלם, לכעוס ולצאת ללימודיו...אני הצלחתי לגלות שהמסרון היה מכוון לחברתו הראשונה!!! הוא יצר איתה קשר דרך הרשת החברתית ולכן גם הוריד אותי מחברות על מנת שלא אוכל לדעת...מסתבר שהשניים נפגשו (עפ"י הסיפור שלו בבית קפה) מאוחר יותר נודע לי שזה היה במסעדת שף נחשבת והעביר איתה ערב מדהים... דיברנו על גירושין ואח"כ הגענו להחלטה לאחר שיחה מאוד קצרה שננסה והגענו להחלטה שנצא לסופ"ש וכל אחד "יטיח" בפני השני את המורך לשיונוי מבחינתו...בעלי מאז לא ביצע שום צעד ואילו אני ממתינה לעשייה מעטה מצידו, אך לצערי לשווא!!! אני מרגישה מתוסכלת וכל פעם העניין צף אצלי מחדש...בנוסף אני מרגישה שהכל מתנהל "טכני" מבחינתו- אין לי תחושת אהבה וחיזור(מה שבעיניי היום אני צריכה הרבה יותר מבעבר)-תחושתי הולכת וגוברת לסיים את הנישואין...אנא עזרי לי!!! תודה ר'

הבעייה לא מופנית רק לדר' רבקה-פשוט הבעייה נרשמה עפ"י יום העבודה המצויין באתרכם. אנא תגובתכם...תודה!!!

ר יקרה,
תוכן מכתבך עוסק בעיקר ביחסים שבינך לבין בעלך, בעקבות יצירת קשרים חדשים, או חדשים-ישנים באינטרנט. לכן מעניין שהתחלת את המכתב בנושא אחר לגמרי – חלוקת התפקידים האי-שוויונית ביניכם, וההקרבה שלך למען המשפחה. ואני חושב שהקשר הוא שבעקבות התערערות הנישואים, את מתחילה לעשות את חשבון הנפש של הזוגיות שלכם, ותחושת אי הצדק שלך מתחזקת. ובעיקר, אי הצדק ההתרחקות שלו ממך ומהנישואים, למרות המאמץ, ההשקעה וההקרבה שלך במשפחה.מצד שני, שמתי לב גם שלא כתבת על הקרבתך והשקעתך בבן זוגך. אני לא יודע, אבל אני מניח, לפיכך, שקיבלת אותו כמובן מאליו. יתכן שזה היה גם להפך, ויתכן שלא. בכל אופן עושה רושם ששקעתם לבינוניות ולשיגרה ביחסים הבין אישיים שלכם.את מה שקרה עכשיו, אפשר לכן לקחת לשני כיוונים. האחד הוא המשך ההתרחקות. קל מאד להיגרר לזה. את כועסת עליו (ותחושת אי הצדק שלך על חלוקת העבודה בחיים המשותפים רק מחריפה זאת), הוא כועס עליך, אולי על השיגרה, אבל כנראה על האופן שבו הגבת על המסרון שלX. הוא אולי ציפה לתגובה ממך, ואולי יותר מתוך מטרה למשוך את תשומת לבך לקיומו כגבר שזקוק לך כאשה (סתם ניחוש...), אבל לא ציפה לתגובה חריפה כזו. בכל מקרה, היות שהוא לא אוהב להיות ננזף כילד קטן (עוד ניחוש), התגובה שלך דחפה אותו ממך והלאה במקום לקרב אותו אלייך. קל מאד להמשיך ולהידרדר משם, וכל יום שחולף באוירה הזו מרחיק אתכם עוד יותר, כי הוא כבר מתחיל לשקול אלטרנטיבות.הכיוון השני הוא הפוך – לקבל את מה שקרה כדגל אדום, להבין שיש לכם בעיה בזוגיות, ולהחליט לתקן. לטפל בבעיות שהיו לכם עוד לפני המשחקים בפייסבוק, ולהתחזק. אבל לצורך זה אתם צריכיםלהחליטביחד שזה מה שאתם רוצים לעשות. בשביל זה, את צריכה קודם להפסיק לכעוס, לדעת שזה בידייך, ולגשת אליו מתוך רצון לפיוס.אני מנחש שסיפור הפייסבוק לא היה המקרה הראשון שבו הוא מרגיש ננזף (ובעבר זה היה אולי על רקע אי השוויון בהשקעה במשפחה), ולכן, כנראה, אין לו שום חשק להגיע לסופשבוע של "הטחות". הוא קצת צודק, אולי, מבחינתו. הוא פשוט לא אוהב את זה. אם את לא רוצה להרחיק אותו עוד יותר, ובהנחה שהוא עדיין לא מעבר לגדר, אין לך ברירה אלא להוריד את הכעס שלך (כן, אותם כעס ועלבון שגורמים לך לחשוב על סיום הנישואים). רק גישה מפייסת תביא אותו אליך ללא תהליך של יעוץ זוגי. וגישה מפייסת היא גם ללא הערות ציניות. היא לומר לו שת רוצה לפתוח דף חדש. שאת רוצה לצאת לסופשבוע של ירח דבש חדש. לדבר על קירבה ועל פספוסים, ולא על הטחות ולא על אי צדק, ולא על תוכחות. וכשהקרקע בשלה, ואתם קשובים זה לזה וביחד, לדבר על פגיעוּת, ועל פחדים, ועל חששות.לא קל לעשות את כל התהליך הזה לבד. בשביל זה את צריכה להיות "המבוגר האחראי", והרבה גדלות וכוח. אני מאחל לך הרבה הצלחה, סבלנות וסובלנות.

דר' אורן חסון,תודה רבה מעומק ליבי על תשומת הלב וההיענות.מקווה שאכן אצליח לבצע את המינוף...בכל אופן קבעתי ייעוץ פרטני בנוסף.ושוב תודה...תודה...תודה

דר' חסוןאשמח להתייעץ איתך בשנית במהלך שבוע הבא לאחר שאהיה בייעוץ הפרטני.אשמח באם תוכל להוסיף קישור על מנת שתהיה לך תזכורת לגבי תחילה סיפורי.סוף שבוע נפלאר'

ר יקרה,
בשמחה.את הקישור אגב, אפשר ליצור דרך הקשה בעזרת הכפתור הימני של העכבר על המעטפה הצהובה של ההודעה, ובחירה של פתיחת ההודעה בחלון חדש, ואיסוף הכתובת מהחלון החדש שנפתח.במקרה של השרשור הזה, כבר עשיתי את העבודה, והקישור הוא:http://www.starmed.co.il/forum/93/msg/2987886