יחסים: האם כדאי להישאר?
לירי
תחושת החמצה אדירה
⌄
שלום רב,
אני בת 29, גרושה ללא ילדים. לפני כארבעה חודשים הכרתי בחור (דרך שידוך) ונסחפתי איתו ליחסים אינטנסיביים מאוד. בחודש הראשון הכל היה נהדר וכבר ראיתי בו את בעלי הבא...אט אט התגלעו בעיות באופיו והוא החל לחרחר ריבים על כל שטות, כנראה נלחץ מפרץ הרגשות שחשנו וניסה להרחיק אותי. נפרדתי ממנו לשבוע וחזרנו ביוזמתו, אותו סיפור חזר על עצמו, נפרדנו (תמיד מיוזמתי) וחזרנו (תמיד מיוזמתו) לאט לאט גיליתי בן אדם מתוסבך, פוחד מאינטימיות (אע"פ שהיה מאוד חם אליי), סוחב עימו בעיות רגשיות מההורים, לא יציב וקפריזי, נלחץ מכל מילה, לא תקשורתי בעליל ו"מטאטא הכל מתחת לשטיח". עם זאת, הייתה לנו אהבה גדולה, המון במשותף והיו בו המון ערכים שמאוד אהבתי ותמיד חיפשתי בבן הזוג.לאחרונה נפרדתי ממנו שוב כיוון שראיתי שעתיד עם טיפוס כזה יביא אותי לגירושים שניים.אך יחד עם זאת, אני חשה תחושת החמצה גדולה ומאוד קשה לי, כי הוא משלים אותי בכ"כ הרבה מובנים ואני מאוד אוהבת אותו ויודעת שגם הוא אותי. האם אפשר לחיות עם אדם שלא מוכן לדבר ולתקשר ושלא יודע לעמוד במצבי לחץ ובקשיים ?? איזה עתיד יהיה לי איתו והאם טיפול יכול לעזור (ככלל הגברים-כמובן שגם הוא לא "מאמין" בזה ולא רוצה ייעוץ...)?
ד"ר אורן חסון
החמצה, פשוט, כי הוא לא כזה.
⌄
לירי יקרה,
נדמה לי שענית על השאלה שלך בעצמך. אשאל אותך את השאלות שאת שאלת אותי:-האם את מוכנה לחיות עם אדם שלא מוכן לדבר ולתקשר, ושלא יודע לעמוד במצבי לחץ ובקשיים?-האם טיפול יכול לעזור, כאשר הוא לא מוכן להיות בטיפול?שכחי רגע את מה שאת יודעת עליו. אם חברה של חברה היתה מספרת על גבר שהיא פוגשת, ואומרת שהוא מחרחר ריבים על כל שטות, מתוסבך, פוחד מאינטימיות, סוחב בעיות רגשיות ממהורים, לא יציב וקפריזי, נלחץ מכל מילה, לא תקשורתי בעליל, ו"מטאטא הכל מתחת לשטיח". מה היית מיעצת לה?ואשאל אותך גם שאלה שאת צריכה לשאול את עצמך: אם הוא כל אלה, למה בעצם את בכלל חושבת על זה? האם בגלל שהתגרשת פעם, ואת חושבת שבגלל זה ערכך ירד (הוא לא. כבר חלפו הזמנים הללו.)? האם בגלל זכרון החודש הראשון (די, החודש הראשון הוא אשליה, לירי – עוד לא הכרתם, והייתם במיטבכם, ובינתיים ירדו המסיכות)? האם בשל בטחון עצמי נמוך, והחשש שלא תשיגי מישהו אחר, מוצלח יותר (מוצלח במה? הגדירי לעצמך מה בדיוק מצא חן בעינייך, מחוץ לאופי שראית בו בחודש הראשון – מה שהוכיח עצמו כטעות), ושאלי את עצמך "האם זה שווה חיים שכאלה?"
לירי
ברשותך, עוד הסבר ועוד שאלה...
⌄
ד"ר חסון,ראשית, תודה רבה על התשובה המהירה.חשבתי על מה שכתבת ואכן צדקת ברוב הדברים.לגבי העניין של הביטחון העצמי - אני חשה בעלת ערך ואין לי רגשי נחיתות ויודעת בוודאות שאוכל להשיג גבר מוצלח. העניין הוא שהבחור עליו דיברתי הוא היחיד שבאמת מזיז אצלי משהו בלב..ובאשר לשאלתך - מה מוצלח בו ? ובכן, יש לו ערכים גבוהים של נאמנות, אכפתיות, דאגה, חום, לב טוב ויכולת נתינה גדולה. יחד אם זאת, נראה כי אינו מסוגל להבין את החיים בזוג (לפעמים הוא מתכנן תוכניות עתידיות מבלי לכלול אותי בתוכן וזה נורא פוגע)חשוב מאוד לציין שאין לו ניסיון רב במער' יחסים והיחסים האחרונים שהיו לו היו לפני 5 שנים, מאז לא הייתה לו מע' יחסים רצינית..אולי אפשר להבין למה...כל פעם שאנחנו חוזרים, הוא מאוד משתדל, אבל באיזשהו שלב הוא שוב חוזר לעצמו, כמובן - וזה הורג אותי !יש לנו המון במשותף ומאוד כיף לנו יחד (גם אחרי החודש הראשון...).עוד אציין, כי לעיתים גם אני לא בסדר (טוב, אין בן אדם מושלם..) אבל הוא לא יודע להרגיע אותי ולפייס אותי, אלא רק ללבות את האש וגרום למריבה גדולה עוד יותר. לפעמים אני מרגישה שאני משתגעת בגללו.השאלה היא האם יש סיכוי שבן אדם בן 34, שמאוד קשה לו עם תקשורת ופתיחות ועם קבלת החלטות, יוכל להשתנות לדעתך ?? יש עתיד עם בן אדם כזה ?? או שעליי להרים ידיים ולהמשיך הלאה ?לתשובתך אודה,לירי.
ד"ר אורן חסון
סיכוי לשינוי.....
⌄
לירי יקרה,
ראי, ערכים גבוהים זה יפה, אבל כמו שאת יודעת, השאלה החשובה יותר היא מה מיושם בשטח.נדמה לי שאת עסוקה יותר בתקוות שלך מאשר במציאות. את מדברת על ערכים של נתינה, דאגה וחום, אבל בפועל הוא אינו מסוגל לשתף אותך בתוכניות שלו או שלכם. לו היה דואג ואמפתי, באופן מעשי, היה מבין את זה. ולכן, ערכים לחוד ומציאות לחוד. כדאי שתפרידי באופן ברור יותר בין זה לזה, כלומר, בין האידיאלים, המספקים היטב את הציפיות והתקוות שלך, לבין המעשים, שאומרים לך מה באמת קורה. חברי אותם.שאלת אם יש סיכוי שישתנה. אני לא מכיר אותו. אני מכיר אנשים. ההקצנה שדיברת עליה, לא משתנה בקלות. האם זו ההקצנה שלך בתאור העניינים, או שלו, כי כך הוא באמת? אם כך הוא באמת, הוא נדרש להרבה עבודה. שזה אומר צורך להרבה מוטיבציה מצידו (לאורך זמן, לא רק בתחילת כל חזרה שלכם!), בין אם לעשות זאת לבד בדיאלוג איתך, ובין אם להצטרף ביחד ליעוץ זוגי. זה אם הוא אכן כפי שתארת, זה ייקח זמן. אני מבין שגם את מתעצבנת בקלות. האם יש סיכוי שתשתני בהבט הזה? – התשובה לזה היא בדיוק אותה התשובה שנתתי לך לגביו. חשבי על שתיהן, והחליטי על צעדייך בהתאם.