נישואים: רגע לפני הבריחה

לד"ר אורן חסון היקר
!התחתנתי לפני 4 חודשים אחרי אין ספור ריבים ופרידות מבעלי שהיה אז סרבן חתונה.מאז החתונה אני מבינה שעשיתי את טעות חיי בזה "שאילצתי " אותו להיתחתן עימי.בכל אירגון החתונה הוא התערב לי, סירב לכל מה שרציתי, ורצה שכמה פחות ראוותנית תהיה החתונה ולא כמו שחלמתי..מאז החתונה הוא נפגש ב-2 ערבים בשבוע עם חברים, וגם לא ממהר להגיע הבייתה אחרי העבודה. (אוכל אצל אמא, מבקר את האחיינים..) וממעט להיות איתי.יחסי המין התמעטו ואנחנו כמעט שלא מקיימים, במקום זה אנחנו "מבלים" במריבות שכמעט בכולם נובעות מזה שהוא ממעט לבלות איתי, לא משקיע בזוגיות לא מפרגן לי, ובשעתיים שהוא בערב בבית הוא "משתיק" אותי ורוצה לבלות זמן איכות במטבח או מול המחשב.באחת מן המריבות הוא "פלט" שהשמנתי "ושהבטן שלי מגעילה אותו ולא אסטטית" (אני במקצת מלאה 1.63 ושוקלת 65 זה כ"כ נורא??)ממש לא מתחשק לי לעשות דיאטה בשבילו ואני כ"כ מדוכאת שאני הולכת ועולה במשקל.מאז החתונה עזבתי את הבית פעמיים להורים כל פעם ליום אחד לחשוב, וכל פעם חזרתי עם תובנות חדשות..אה,איך שכחתי?!, הוא לא רוצה ילדים עכשיו. הוא אומר שלא תיאמנו ציפיות לפני החתונה לגבי זה, ואני ממש מתוסכלת שכן זוגיות ומשפחה הוא ערך גבוה מאוד בשבילי.בהצעת אשת מקצוע הסכמתי אפילו לקחת גלולות רק כדי שיסכים לקיים איתי יחסי מין ללא פחד שאכנס להריון (חלילה וחס) אבל הוא לא רוצה בכך.השבוע החלטתי לשים לזה סוף , ארזתי מזוודה וחזרתי לבית הוריי, מאז הוא התקשר מס' פעמים בהתחלה כעס ושאל בתקיפות מה החלטתי? ושאם אני רוצה להתגרש שאני כבר יחליט כמה שיותר מהר, חבל לבזבז זמן. ובשיחה אחרת הוא אומר שאני משקרת ומסלפת דברים ושהוא לא יכול בשבת "להתקע" איתי כל היום , הוא חייב בערב לצאת עם חברים.אינני יודעת מה לעשות? לשחרר אותי ואותו מהסבל הזה ולהתגרש??קשה לי להאמין שאוכל לשנות אותו עד כדיי כך שהוא יבוא הבייתה מייד אחרי העבודה , נאכל ביחד, נצחק ביחד ואפילו נעשה סקס. ובשישי נפגש עם חברים ובשבת נטייל באיזה שהוא מקום נחמד..אפשר להשאר בבית לא חייבים לצאת כל הזמן אבל ביחד, נמאס לי להיות לבד...זה נראה לי לא מציאותי לגביו, אני חושבת שהוא מרגיש כבול ומחפש הזדמנויות לברוח.אנא עזור לי .....

קראתי את מכתבך וליבי נחמץ.לפי מה שקראתי, נראה כי בחרת לך טיפוס שנלחץ מכל סיטואציית נישואין-משפחה ולא נראה שדבר כזה ישתנה אצלו, כנראה שתמיד ירגיש שכפית עליו את החיים האלו.לא מגיע לך יחס כזה, למעשה-לאף בחורה לא מגיע יחס משפיל ומעליב שכזה.לפי ניסיוני, בעיות רק מחריפות עם הזמן ואם היחסים ביניכם הם כאלה כבר מעכשיו-לאן עוד תגיעו ?? אולי זה סימן שהוא לא רוצה ילדים, אלוהים כנראה מציל אותך.ואני אומרת-ברחי כל עוד את יכולה וקחי לך בעל שראוי לך.בהצלחה !

משהיא יקרה,
טקס הנישואים הוא דבר שקיים במרבית החברות האנושיות. המטרה שלו היא הצהרת מחויבות הנעשית באופן פומבי. הנסיון של אישך לצמצם את הארוע נבע, אולי, מנסיון לחייב את עצמו פחות, כאשר התחושה שטקס קטן, השקעה נמוכה ופחות אנשים, מחייבים אותו פחות למסגרת הזוגית.הוא ממשיך ועושה לך דווקא, יוצר תקדימים של ריחוק ממך ומהתא המשפחתי (גם אם עכשיו הוא מצומצם) ומתריס נגדך בהזדמנויות שונות. הוא לא רוצה לחייב עצמו לקשר, בשלב זה לפחות, על-ידי הבאת ילדים. מצד שני, אני יודע שאני שומע רק את קולך. זה לא מספיק כדי לדעת אם זו התמונה החשובה והמרכזית. כלומר, האם ייתכן שהתנהגות שונה שלך תיצור מצב שבו הוא ירצה להיות איתך (והרי הנישואים לא "נכפו" עליו, גם אם הוא מרגיש כך – היתה לו תמיד האופציה לא לעשות את זה!). ללא תהליך של יעוץ זוגי תתקשי "להזיז" אותו, ולשנות אותו כך שיהיה זוגי יותר, כי הדינמיקה ביניכם לא עובדת מספיק טוב. עובדה שהגעתם למצבכם 4 חודשים לאחר הנישואים. במצב הזה, חבל על הזמן שלכם. מצד שני, על פי תאורך, אני לא בטוח שהוא ישתף פעולה ביעוץ זוגי. סביר יותר שאם יגיע, יגרור רגליים. אבל, כאמור, כרגע אני שופט את המציאות שלך רק על פי צלילי קולך. סביר שקולו יגיד דברים אחרים לגמרי, בין אם הם נכונים יותר ובין אם לאו.את יכולה לנסות שוב לדבר איתו, אבל לא כדי "לתקן" אותו, ולא כדי לומר לו מה הוא לא עושה בסדר. נסי לדבר איתו כדי לומר לו שקשה לך באופן שבו אתם חיים (מבלי להכנס לפרטים!) ולשמוע מה הוא היה רוצה שיקרה איתכם. יש סיכוי סביר שתופתעי, והוא לא יגיד לך שהוא רוצה להיפרד. יחד עם זה, אולי הוא כן יגיד דברים קשים. אם יהיה ברגע של רצון טוב, ואם תקשיבי לו ותנסי להבין מה רוצה, אולי ינסה לפגוע פחות ולדבר יותר. אם תקשיבי לו, והוא יראה אצלך הבנה גם אם ללא הסכמה (כי המחיר של הגשמת הצורך שלו יכול להיות דחייה של הצורך שלך), אולי אפילו יתחיל למצוא בך שותפה. לא קל לעשות זאת לבד. נסי. ואם לא – לכו יעוץ זוגי. ויפה שעה אחת קודם.

תודה על תשובתך! תודה, תודה!