יחסים ארוכים: מתי לגור יחד?

שלום,
אני וחבר של מזה שבע שנים יחד אני בת 27 והוא בן 30,היו לנו המון בעיות שהתחילו מאי אמון כלומר הוא מפלרטט עם בחורות,מחמיא להן,ומנהל מערכת יחסים המתפרשת כרומנטית עם בחורה מהלימודים.בעקבועת כך היחסים רק החלו להתדרדר גם משום שאנחנו גרים כל אחד אצל ההורי םשלו ואנחנו נפגשים כמו ילדים בני 17 אחד אצל השני או בחוץ ,כרגע לא נראה באופק שהוא הולך להציע לי נישואים וגם דיברנו על כך רבות ,הוא טוען שהוא רוצה אך יש לו הרבה תירוצים כמו:אין לנו יכולת כלכלית,אני מפחד ממך לאחרונה,את מלחיצה אותי וכדומה...מאז אנחנו כל הזמן רבים לא רק על עיניין זה אלא על כל דבר קטן וגם גדול כמו שנאי מגלה בפייסבוק שלו שהוא החמיא לבחורה בבקיני מחמאה הנרמזת כמינית .תמיד ולא משנה איך ולמה אחרי שאנחנו רבים אנחנו לא מדברים מספר ימים ,לפעמים יומיים ולפעמים יותר,לעיתים אם אני יודעת שאני לא בסדר אנ ימבקשת סליחה אך הוא עושה עליי מניפולציה וממשיך להיעלב ולומר כמה אני לא בסדר וממשיך לא לדבר איתי ,וגם כשהו טועה לא תמיד הוא מבקש סליחה אבל לוקח לו יומיים עד שהוא שולח לי הודעה ...אני לא יודעת מה עוד צריך לעשות נראה כאילו הוא עושה לי פסיכולוגיה הפוכה ,משחקים מניפולטיבים ומשחק אותה צדיק מסדום..לא נראה לי שזה אידאלי לא לדבר כמה ימים לאחר שרבים ..בזמן הריב הוא גם אומר לי אני לא יכול להישאר כאן איתך אני רוצה ללכת...אשמח אם תאמר לי מה עליי לעשות ואיך להתנהג..תודה רבה.

רוני יקרה,
שבע שנים ביחד, ועדיין אצל ההורים בגילכם, זה הרבה. האם חשבתם לגור ביחד עוד לפני הצעת הנישואים? חשוב שתרגישו איך זה להיות זוג, ולא איך זה להיות חברים כפי שהייתם כשהכרתם, בגיל 23-20.היחסים ביניכם היום לא בדיוק מבטיחים נישואים טובים. אני מניח שאת חושבת לעצמך שברגע שהוא יתאפס, ויחליט שהוא רוצה זוגיות, הכל יסתדר, אבל אני לא בטוח שזה יסתדר בקלות. כי בינתיים אתם אוספים גם מנהגים שליליים, וגם מטענים שליליים. זה יזיק למה שיקרה אחר-כך. אם אתם באמת חושבים לחיות ביחד, לכו ליעוץ זוגי. זה חשוב. קראי בבקשה את המאמר שלי על יעוץ זוגי לזוגות צעירים. ואני כותב זאת למרות, ואולי בגלל העובדה שחלק גדול מהקושי שלכם הוא שאת לא בטוחה בכך שהוא נאמן לך, ואולי בעיקר - שיישאר נאמן לך בעתיד, כי הוא כל הזמן בודקת את הגבולות עם אחרות. אתם חייבים ליצור מחוייבות גדולה יותר, ועם ההליכה ליעוץ זוגי כדי לפתור את הקשיים, היא כבר מחוייבות משמעותית.

שלום,
תראה גרנו יחדיו שלוש שנים בערך בהיותנו סטודנטים וחזרנו לאחר סיום הלימודים להורים,למעשה משם התחיל האי אמון שלי בו מכיוון שהוא נפתח לעולם חדש בהיותו סטודנט כאשר למד רק עם בנות.אנחנו מטופלים כבר 12 מפגשים בערך אצל מתמחה זוגית אך אך אני לא יודעת אם הטיפול מניב משהו כי רובהזמן עונים על שאלות,גם היינו כל אחד בנפרד והרגשתי בראיון אישי ולא משהו שמניב פתרונות כולשהם..למעשה נאי לא יודעת מה זה טיפול זוגי טוב או לא טוב לכן אנחנו כרגע ממשיכים עם המתמחה ,ולבמפגש האחרון הייתה מטפלת מוסמכת שבאה לבדוק את המתמחה ונתנה לנו להסתכל בזווית אחרת על היחסים שלנו,לי היא אמרה לשחרר ולא ללחוץ,להתעסק יותר בעצמי ובחיים שלי,ולחבר שלי אמרה לנסות להבין מאין הבקשות שלי נובעות ולא לומר אני עושה ומנסה,אם אני מבקשת משהו זה אומר שחסר באמת..אנחנו מתכוונים בקרוב להשכיר דירה ולהיכנס שוב פעם לחיי זוגיות ומשם הוא טוען שיקרה התהליך הטבעי שאמור לקרות וזה להתחתן..האם זה נכון קודם כל להשיכר דירה שוב ואחר כך להתחתן?או שפשוט להציב לו עובדה,אולטימטום ולומר לו או שאנחנו מתחתנים או שלא עוברים לגור יחד...אנ ימדברת אית וגם על ילדים והוא נלחץ מזה וממש נרתע שאני מתייעצת איתו מתי נעשה ילדים ונוקבת בזמנים..האם נראה שהוא לא רוצה ילדים אף על פי שהוא אומר?האם נראה שהוא בכלל לא רוצה להתחתן?

רוני יקרה,
זה בסדר "לענות על שאלות", השאלה היא מהן התשובות שאתם נותנים, ומה אתם לומדים מהן. האם הן מקדמות אתכם?כבר גרתם ביחד, אז אתם די יודעים איך זה. אבל את כרגע נמצאת במקום שבו את מתקשה "לוותר", ואולי בעיקר מתקשה לחייב את עצמך אליו (במגורים משותפים), לפני שגם הוא יחייב את עצמו אלייך (בחתונה). מה עוד שאת רוצה כבר עכשיו מחוייבות בעניין ילדים, והוא מתקשה בזה. אולי זה הנושא שעליו אתם צריכים לדבר בייעוץ הזוגי שלכם, שכן נראה לי שזו נקודת מחלוקת משמעותית. מבחינתך, את רוצה כבר לראות את עצמך אמא בעוד שבוע (טוב, אולי בעוד שנתיים, גג), והוא עוד לא, ולכן הוא אולי אומר לעצמו שהוא רוצה להתחתן איתך, אבל לא עכשיו. כי ברגע שתתחתנו, יהיה לו קשה יותר לומר לך שהוא לא רוצה להביא ילד, עדיין. שהוא עוד לא מוכן לאבהות, ושהוא עוד לא מוכן לחיי משפחה, גם אם הוא רוצה איתך חיי זוגיות.אני חושב שאתם צריכים בעיקר להעלות את הנושא הזה בטיפול, כי זה נראה לי כנושא אי ההסכמה המרכזי ביניכם.