יחסים: אחריות אישית ורצונות

שלום
אורן ותודה רבה מראש,אני בת 23.5 והוא בן 27, היינו בזוגיות 3 שנים, זוגיות טובה מאוד, הרבה פרגון, הרבה כיף, אהבנו אחד את השני מאוד, באמת זוגיות טובה.נפרדנו לפני חודש וחצי, בחודשים האחרונים לקשר, הרגשתי שהוא ואני מתנדנדים, אני לא נתתי לו בטחון בקשר והוא לא נתן לי, דיברנו על מעבר משותף, בהתחלה אני הרגשתי צעירה מידי כדי לעבור, אז זה נדחה ואח"כ הוא לא היה בטוח שרוצה לעבור איתי, פעם רצה ופעם לא, אני לא ננתי לו ביטחון בקשר למעבר והוא לא נתן לי. ניסינו לעשות כל מיני דברים בנוגע לקשר, להשקיע יותר...לקראת סוף הקשר בכלל לא היה לו אנרגיה, הוא היה כבד, זקן, וגם לי לא, לא טיילנו, לא יצאנו כ"כ (עכשיו אני הרבה יותר פעילה, ספורט וכאלה...) וגם אני פחות נמשכתי אליו. ניסיתי לעשות כל מיני דברים כדי שיהיה לו טוב איתי (לפנק אותו וכאלה) ופשוט נתתי המון אנרגיות לקשר.היה לי חודש קשה מאוד, אבל לאט לאט חזרתי לשיגרה... ואני בסדר עכשיו. לא דיברנו כבר כמעט חודש עד שאתמול הוא שלח לי הודעה, שקשה לו מאוד, שכל יום הוא מתחיל לכתוב לי ומפסיק, שהוא רוצה לשמוע ממני, שהניתוק הזה מטורף, שהוא עובר מתחת לבית שלי ורוצה לחבק אותי... שקשה לו עם המעבר דירה לבד (הוא עובר לדירה שרצינו לעבור אליה) ושהוא מצטער אם הוא מטריד אותי בהודעות, ושהוא יזמין אותי ראשונה שהדירה תהיה מוכנה. עניתי לו בצורה עניינית שאני סבבה סה"כ... וסיפרתי קצת מה עבר עלי לאחרונה וכו'.אני מבולבלת עכשיו. מה לעשות? אני לא יודעת אם אני רוצה אותו או לא...יש לי בכלל אופציה לחזור? הוא לא עשה לי טוב לאחרונה... יכול להיות שהוא השתנה? רוצה אותי עכשיו? יש לו אנרגיה?הוא לא אמר שהוא רוצה לחזור... הוא רק אמר שקשה לו.חשבתי לחכות עוד שבועיים כשהוא יעבור דירה... שיתאפס על עצמו, שיתבשל עוד קצת עם עצמו...תודה.

אגב, נפרדנו כי הקשר בינוני לפי הגדרנו.

רונה יקרה,
יחסים הם תוצאה של דינמיקה של שניים. אם את לא נותנת ביטחון לקשר, מסיבותייך שלך, לא ייפלא שהוא מאבד אנרגיה. אם פחות נמשכת אליו, אני מניח שגם נתת פחות אנרגיות לקשר, למרות מה שכתבת. לפחות פחות בכיוונים שיתנו לו ביטחון. וזה, מוריד לך עוד יותר ממנו מכפי שהיה קודם. כך הם פני הדברים.אלא שלא כתבת מהן הסיבות שלא נתת לו ביטחון. כתבת ש"הרגשת צעירה מכדי לעבור" למגורים ביחד, ואני לא קונה את זה כסיבה העיקרית. זה בא כסיבה כאשר אינך בטוחה בו. אני לא בטוח שהוא זה שצריך "להתאפס על עצמו" ו"להתבשל עוד עם עצמו" כאשר הוא מקבל ממך מסרים שליליים, או מסרים מנוגדים. את כותבת שאת לא יודעת אם את רוצה אותו או לא. אולי כדאי שאת תתבשלי עם עצמך גם, לפני שאת מטריחה אותו. העובדה שהוא רוצה בך אינה מספיקה כדי לחיות איתו. את צריכה גם לרצות אותו, וכדאי שתתחילי ממה שאת רוצה. ואם את רוצה - הוא נותן לך את ההזדמנות להילחם עליו. ההחלטה היא שלך, רונה. אולי אפילו כל הזמן היתה שלך. אל תגלגלי את זה למקום אחר.ואולי את בכלל לא רוצה, אבל גם לא רוצה להיות זו "שבגללה נפרדתם). חשבי גם על זה, וקחי אחריות על רצונות שלך והחלטות שלך. זה לגיטימי לרצות ולגיטימי לא לרצות. אין לך סיבה לגלגל את זה למקום אחר.