יחסי ציבור על חשבונך

שלום
דר' חסון ,אנו יחד מזה 22 שניםנשואים 18 שנה + 3 ילדים מקסימיםבעלי איש נעים ומקסים לכל הדעות , איש עבודה !אנו גם עובדים יחד מזה 9 שנים , כך שהוא תמיד מכניס עניני עבודה בכל הזדמנות , הוא ניחן בדחיינות כפייתית כך שתמיד לבסוף "מאשים אותי" בחוסר אכפתיות וכו?..אני מאז ומתמיד הצד שמשקיע והיוזמת והמארגנת והמזכירה לו בכל התחומים , בעלי אינו יוזם דבר ולעולם לא יזם דבר- כלום איתי ולא למשפחה: עניני משק הבית , קניות,מוסדות / חופש/נופש-חו"ל /תיאטרון/צרכי הבית/חברים/תשלומים/ילדים וצרכיהם /אסיפת הורים /רופא/חוגים/מסעדה, בגדים או תחתונים בשבילו אינו רוכשכלוםהכל אני .אף פעם אינו משלים משימות או יעדים הקשורים במשפחה =נוטה לדחות כמה שיותר .מתבטא ללא יחס לא תשומת לב ,לא מפרגן לא מגע לא חיבוק לא מילה טובה,לא תשורה כלום לא הערכה במילים כלפיי הילדים – תמיד טענות וחיזוקים שלילים מול הילדים..יש לציין שהוא איש שיחה משכנע ,שיודע לתקשר מעולה - מנהל שיחות יומיומיות עם כולם ומצטייר כ"אב ובעל השנה" ...הגרוע מכלשאינו מעניק לי תמיכה ואו חיזוק ("רוח גבית") בכל מה שקשור ל"חינוך" הילדים,למרות שאינו מעורה בנעשה בבית ובאם נמצא ובפרט בסופי שבוע או שישן או שקורא עיתון -הוא מבטל אותי ע"י כך שיוצא מאדישותו והורס לי הכול במילה.במידה וישנו ויכוח עם ילד/ה המתבגר/ים מתערב תמיד ללא כל התייעצות אתי ומבטל אותי ואף מכנה אותי בשמות מול הילדים כמו: "משוגעת" אל תתייחס אליה, היא אפס ,מטומטמת וכו...מה שנותן לגיטימציה לילדים לזלזל בי, לבטל אותי ,להתחצף ולא להתייחס אליי בכלל !אני מרגישה כי זה גורם לי להתמוטטות נפשית ,זה הורס אותי,הפכתי לחסרת סבלנות, עצבנית / בכיינית זה שואב ממני את כל כוחותיי.כמו כן , הילדים כבר למדו את ה"פטנט" ובעת ויכוח או התנגדות שלי מצליחים לעורר מניפולציה ואז מביאים אותנו ליידי ריב /ויכוח קולני .בכל פעם שאני מנסה להתחיל במשימה ו/או יעד שהצבתי לעצמי הוא מבטל אותי והמוטיבציה יורדת לי לאפס.רוב הזמן חשה ממורמרת כי לא זה הגבר שדמיינתי אותי מזדקנת לצידו .מתלבטת אם להמשיך חיי עם האיש חסר הפרגון והשיתוף עם מי שעמו עברתי יותר ממחצית חיי .

רונה יקרה,
האמת היא שלא הבנתי את הקשר שבין דחיינות כפייתית (שלו) לבין העובדה שהוא מאשים אותך בחוסר איכפתיות. נראה כאילו דחיין ייטה להאשים את הצד השני דווקא בנסיון לשליטה ולא בחוסר איכפתיות, ובעיקר כאשר את היוזמת העיקרית, לפי מכתבך.אני מבין שהוא איש יחסי ציבור טוב, החל ממה שהוא משדר כלפי חוץ ומהתקשורת שלו עם אחרים, וכך גם כלפי פנים - כלומר, כלפי הילדים, שזה נראה יותר כצורך שלו בשליטה ולפגוע בך, דרכם. ברור שזה לא תקין. ברור שגם הם מפסידים מכך, ולא רק הוא. אבל אני לא בטוח שפרידה ממנו לבדה תפטור את הקשיים, ואולי בשל הקשר שלו עם הילדים והיכולת שלו להטות אותם לצד שלו. רצוי מאד שתלכו לייעוץ זוגי, אם הוא מעוניין לשפר את הזוגיות שלכם. אני לא בטוח שהוא ירצה בזה כי כנראה שטוב לו ביחסי הכוחות ביניכם, ושהוא יחשוש מגורם שלישי ש"יאיים" על השליטה שלו במה שקורה. אם הוא לא ירצה - לכי לטיפול אישי/זוגי בעצמך. הן כדי להתחיל וללמוד איך להתנהל בתוך המשפחה שלך אחרת, כך שיהיה לך יותר מקום משלך וכך שאולי תצליחי, גם לבדך, לשנות את הזלזול שלו בך ואת יחסי הכוחות ביניכם, והן כי אולי הוא יסכים להצטרף לתהליך בהמשך, ודברים כאלה קורים. ואם לא - שיהיה לך איש מקצוע שאיתו תוכלי לדבר, להבין טוב יותר מה קורה, לנסות לשפר, ואם צריך, ולתכנן איך להתנהל בהמשך, עם בעלך או בלעדיו, ואיך יהיה נכון ביותר להתנהל גם מול הילדים.