יחסי מין וחוסר תשוקה: מה לעשות

אני בת 52 נשואה כבר 30 שנה עם ילדים. מזה שנים רבות לא נמשכת לבעלי מסיבות שונות כולל גופנית וכולל בעיות בריאות שלי.בשנים האחרונות אני ממש לא רוצה בקיום יחסים אבל הוא כל הזמן רוצה ורוצה.בהתחשב בעובדה שהוא מבוגר יותר - בן 60 הייתי מצפה שהחשק ירד, אבל לא רק שהוא לא יורד אלא שהוא יודע ומרגיש שאני לא מעוניינת ומתעקש כל הזמן בקיום יחסים.לאחר כל פעם כזאת אני מרגישה רע מאוד! קשה לי אפילו לתאר עד כמה רע לי.אני נכנסת לדיכאון לכמה ימים על שעשיתי משהו שממש לא רציתי לעשות.משום מה אני פוחדת להתעמת עם האמת ולהגיד לו שאני לא מעוניינת יותר ביחסי מין. אני פוחדת שהוא לא יקבל את זה. אני גם כועסת על עצמי שאחרי כל פעם כזאת אני מרגישה כאילו אנסו אותי, אבל לא מצליחה לשנות את ההרגשה שלי.יש לי תחושה שלא יכול להיות שנישואין ימשיכו באופן רגיל ללא יחסי מין, אע"פ שזה מה שהייתי רוצה שיהיה. הייתי רוצה להגיד לו שאני לא מעוניינת כרגע ביחסי מין אבל פוחדת לעשות את זה.מה היית מציע לי לעשות? אני ממש מיואשת וכל פעם אני נכנסת לחרדה איומה כשהוא מתחיל ליזום סקס.מודה מאוד

רחלי יקרה,
נתחיל מכך שאני מציע לך לקרוא שתי התכתבויות שהיו לי בזמן האחרון עם שני גברים דווקא. שתראי, לטוב ולרע, את הצד השני של המטבע.קראי את ההתכתבות הזו- ושם בפנים יש גם הפנייה להתכתבות הקודמת.ועכשיו, נגיע לעניין התחושות שלך. זה אכן קשה מאד הן לקיים יחסי מין כאשר תשוקה, מיניות ואינטימיות רחוקות ממך, והן לדחות אותו כי זה מציב אותך הן בעמדה שאולי מאיימת על הקשר המשפחתי, והן עם רגשי אשם רבים על שאינך "ממלאת את תפקידך". הן עם זה והן עם זה את צריכה ללמוד להתמודד. להבין טוב יותר מצד אחד את המיניות שלך ומה קורה לך, לראות אם יש דרך "להחזיר אותך לחיים", שאני מניח שהיו לך פעם, ואם יש דרך ליצור איזה שהוא שיווי משקל ביניכם שיתאים לשניכם, או התמודדות עם החסר שלו. אני מציע שתלכי בשלב ראשון אל מטפל/ת מיני/ת, כדי ללמוד טוב יותר מה קורה לך, וללמוד להתמודד עם זה, הן דרך מה שאפשר לשנות והן דרך קבלה עצמית של מי שאת ולמה שאת. משם, כבר תלמדו ביחד איך להמשיך בעניינים הזוגיים שלך. אבל התחילי מלהבין ולקבל את עצמך.

ד"ר אורן תודה על המענה, קראתי את ההתכתבויות.מבחינת המיניות שלי הבעיה שלי היא ספציפית איתו. ואני לא מחפשת משהו אחר כי זה לא מעניין אותי.השאלה שלי היא אם אפשר להגיד דבר כזה לבן הזוג שלך?אני מרגישה שזה לא ליגיטימי שאני מרגישה ככה, ומצד שני כל הסובבים סביבי הגברים "ישנונים" וממש לא בקטע של מין, וכאילו קיבלתי עונש ודווקא לי יש בעל שמציק לי ומעיק עלי.המתח והחרדה שלי גוברים בסופ"ש ומונעים ממני שלווה.מה שמרגיז זה שהוא מרגיש ורואה שאני לא מעוניינת ובכל זאת מפגין כוחניות ומשיג את מבוקשו. מידי פעם אני מתחמקת... אבל זה לא עוזר כי הוא שוב מנסה כעבור זמן.האם לנסות להגיד חד משמעית שאני לא בעיניין ושיניח לי?ולראות מה קורה? ממש אין לי אומץ לעשות את זה.באופן עקרוני הייתי רוצה להיות כמו האישה בהתכתבות השנייה שאמרה לבעיה שהיא "נותנת" לו כדי שהכל יהיה בסדר.אצלי זה לא ככה כי כשזה קורה אז אני מרגישה שעשו לי משהו בניגוד לרצוני! אני מרגישה רע מאוד ולא מצליחה להתגבר על זה בשום מחשבה ריאלית שלא תהיה.אשמח לשמוע את דעתךבתודה

שרה יקרה,
אני רואה שהסתפקת בקריאת הפיסקה הראשונה שלי בלבד בתשובתי הקודמת, ובקריאת ההתכתבויות שהפניתי אליך משם. אתם נמצאים במקום מורכב מבחינה זוגית, עם סיכויים וסיכונים לא פשוטים עם שינוי הסטאטוס קווה שלכם. לכן, אנא קראי גם את הפיסקה השניה של תשובתי הקודמת.