יחסי כוחות בזוגיות: בטחון, השפלה ומאבקים

שלום
ד"ר חסון.אני בת 25, חבר שנה וחצי.כתבתי לך בעבר (ב-14/10 השנה) על חששותיי מפני הקשר של החבר שלי עם האקסית המיתולוגית שלו, שנמצאת בחו"ל עם חבר שלה. ז"א פעם שעברה שהיא הייתה בארץ הוא עשה לי קטע ממש לא יפה שקשור אליה, ומעבר לזה - הם התכתבו במייל ואף דיברו לאורך כל התקופה הזו והוא לא הזכיר לי את זה (גיליתי את זה ע"י כך שחיטטתי לו במייל, דבר שאני לא מתגאה בו, ודבר שאם חבר שלי היה יודע עליו - זה היה נוראי מבחינתו), רק אחרי ששאלתי אותו שאלות מאוד מסויימות ('בתמימות') הוא אמר לי שהוא מתכתב איתה בלבד (ולא סיפר לי כלל על השיחות שהיה מנהל איתה, חשוב לציין כי הקשר במייל הולך ודועך לאורך הזמן, וכעת גם אין שיחות).בכל מקרה, אני לא אלאה אותך שוב בפרטי המקרה, רק חשוב לי לציין שאני עדיין נורא חוששת ממנה, מהפינה בלב שיש לחבר שלי אליה, ומכך שהוא לא כ"כ שיתף אותי בפינה הזו. פעלתי לפי עצתך ופשוט לא עשיתי סרטים מהעניין (לדעתך זה היה מחליש את מקומי בקשר, וייעצת לי פשוט להשלים עם הענין הזה, שהיא תישאר 'המיתולוגית' ממזמן ובינתיים הרגשות והקשר שלנו יתחזק). כל עוד היא בארה"ב - זה פחות מפריע לי.הבעיה היא שהיא מגיעה השבוע לישראל.. לביקור מולדת. וכאן אני מתחילה לחשוש. חבר שלי לא דיבר איתי על זה עדיין. אני יודעת במקרה. אני מפחדת שהוא שוב יעשה לי קטע לא יפה איתה (ייפגש איתה ולא יאמר לי.. לא יזמין אותי בכוונה..). עצם המחשבה הזו מעצבנת ואני לא יודעת איך להתמודד.חשוב להדגיש שני דברים:1. חבר שלי חושב שזה לגיטמי להיפגש עם האקסיות וזו זכותו המלאה, והוא חושב שבנות שמגבילות דברים כאלו הן לא בסדר והן 'סתם עושות סרטים'.2. לא אכפת לי שייפגש עם כל האקסיות שלו גם יחד - רק ממנה אני חוששת (האקסית האחרונה, זרקה אותו.. אהב אותה יותר מכולן וכו'..)3. אני מרגישה שזה לא בסדר שהוא ייפגש איתה לבד או במיוחד (ז"א עם כל החבר'ב לא אכפת לי), אבל בגלל העמדה הכ"כ חריפה שלו לגבי כך, ובגלל שאני לא רוצה לצאת כ"כ חסרת ביטחון אל מול האקסית - אז אמרתי לו כבר כמה פעמים שהוא יכול להיפגש ולא אכפת לי, שיעשה מה שהוא רוצה - פשוט לא מקובל עליי שהוא מסתיר ממני. (כך היה פעם שעברה שהיא היתה בארץ - נורא נפגעתי מכך שנפגש איתה ולא אמר לי, וזה מה שטענתי בפניו, למרות שבאמת חשבתי שהוא בכלל לא היה אמור להיפגש איתה).4. אני קצת מרגישה שאני משפילה את עצמי בכך. מבחינתי זה פוגע בכבוד שלי. אני לא מאמינה ב'להיות בקשר עם האקסים', אני חושבת שזה פוגע בכבודי אם הוא ייפגש איתה. בנוסף, אני מרגישה שאני משפילה את עצמי כי אני לא אומרת לו דבר על כך ומתאימה את עצמי לצרכים שלו ולרצונות שלו יותר מידי.5. הבעיה היא די חד פעמית כי האקסית חיה בארה"ב, ולכן אני לא יודעת אם שווה לי לעשות מזה סיפור כזה גדול.אני חייבת עצה!!!!!! ד"ר אורן - מה לעשות?? לריב / לא לריב?, להזכיר את זה בכלל?, לתת לו להיפגש איתה לבד אם הוא שואל אותי (אני מאמינה שהפעם הוא ישאל אותי..)?, להניח לזה בכלל?....אשמח לתשובתך..מורי

מורי יקרה,
איכשהו נדמה לי שבין אם תאסרי עליו להיפגש איתה ובין אם לאו, הוא ייפגש איתה. נכון? את אומרת שהוא כבר פגש אותה בעבר, והוא עדיין איתך, אז הסיכוי שלך לשמור את הקשר הזה כנראה גדול יותר כאשר לא תאסרי עליו.אלא שעכשיו אמרת לו משהו שקשה לך להתמודד עם השלכותיו. האם קשה לך בגלל שאת, כהגדרתך, "מתאימה את עצמי לצרכים שלו ולרצונות שלו יותר מידי", ולכן מרגישה מושפלת? כי אם זה העניין, מורי, הקושי ביניכם הוא אחר לגמרי – של יחסי כוחות, של מי יכניע את מי. מריבות על שטויות שמתפרצות למריבה קשה, למשל, הן סימן לזה. פגיעוּת מצד אחד, ונסיון לשים גבולות בכוח מצד שני הם חלק מזה. כך שנדמה לי שכדאי לדאוג לשיפור היחסים ביניכם, מורי. כי הסיכוי שהקשר שלך עם חברך יהיה קשר טוב ופורה לאורך זמן, תלוי קודם כל בזה.

הי ד"ר אורן חסון.רציתי להתחיל בכך שאני מאוד מאוד מעריכה את פועלך בפורום הזה ואני חושבת שאתה איש המקצוע (בתחום הנפש) הטוב ביותר שנתקלתי בו. אני גם קוראת הרבה תשובות שלך לאנשים אחרים וכל פעם מחדש אתה מפתיע אותי.מכיוון שאתה לא מכיר את האנשים ואת המצב כמו שהוא אלא רק מקריאה של פסקה אני מניחה שלפעמים זה קשה להבין מהו המצב האמיתי בדיוק וייתכן כי הפסקה לא מתארת צדדים אחרים של המציאות.בכל מקרה כל ההקדמה הזו הייתה בשביל לתאר לך את המצב עם בן זוגי: אנחנו מאוד אוהבים, מאוד טוב לנו ביחד ואין לנו כל מיני מריבות קטנות שהופכות לענקיות וכו'. אני מרגישה שזה נובע ממשהו אחר, שאולי לא תיארתי אותו: בתחילת הקשר עם בן זוגי לא היה לי ניסיון בקשר ארוך טווח ובכלל בקושי ניסיון עםבנים, והייתי חסרת בטחון ונתתי לבן זוגי להיות זה שמתווה קווים עיקריים בקשר, פשוט הסכמתי איתו ופעלמים גם 'שיחקתי אותה' שזה בסדר מבחינתי, למרות שזה לא היה בסדר. כעת אני הרבה יותר בטוחה בעצמי ויודעת מה הדרישות שלי. אני בטוחה שאם הייתי מתחילה קשר אחר הייתי יודעת איך להתנהל בצורה הרבה יותר טובה מההתחלה.בכל אופן - יש מעט דברים שעל בסיסם בנינו את הקשר וכך אני הצגתי את עצמי - שאני מצטערת עליהם ולא שלמה עימם, אבל זה קשה מאוד פתאום 'להפוך את עורי' ולומר לבן זוגי ש'אני לא כמו שחשבת / כמו שהצגתי את עצמי בנושאים X,Y, Z ' ( יש כל מיני דברים שכן עשיתי זאת - בתהליך יותר איטי ובהדרגה). אחד הדברים שהכי מפריעים לי זה קשר חופשי ופתוח עם האקסיות (שוב - תכל'ס: רק האקסית הספציפית הזו באמת מפריעה לי..). גם כיום יש דברים שאני מתפשרת בהם - אבל אז בן זוגי יודע את דעתי הכנה, ש'זה לא בדיוק אני ומה שהייתי רוצה', וזה בסדר מבחינתי כי בזוגיות צריך להתפשר בחלק מהדברים. אבל לגבי 'המנהגים מתחילת הקשר' - אני מתנהגת לפיהם, ומציגה את עצמי כאילו 'זה אני' -למרות שזה ממש לא. לבן זוגי אין דברים כאלו - הוא מלכתחילה בא עם הרבה בטחון והרבה ניסיון והיה כנה לחלוטין.אני מצטערת שאני 'חופרת' לך כך, אבל באמת חשוב לי לשמוע מה דעתך על המצב בתיאור הנ"ל של הדברים, והאם כדאי לי להיכנס לזה בכלל עם בן זוגי / האם הבעיה העיקרית היא שלי וכדאי לי לנסות לאמץ גישה אחרת וכו'.תודה רבה, מורי

מורי יקרה,
נכון שאני לא יכול לדעת הכל. זו באמת המגרעת של המסגרת המצומצמת הזו. אבל נחזור לעניינך: מה שאת אומרת הוא שבהיותך חסרת נסיון בקשרים, הינחת לו להוביל לפי הבנתו. עכשיו, כשיש לך יותר בטחון, וגם יותר נסיון בעולם הרגשי שלך בתוך הזוגיות, ועם יותר הבנות שרכשת בדרך על איך זוגיות צריכה להתנהל, את מנסה לתפוס את מקומך כפי שאת רואה לנכון, ומכיוון שזהו שינוי, נוצרים חיכוכים. גם זה סוג של מאבק כוחות, שהוא אופייני לזוגות נשואים, למשל, שבהם היא היתה צעירה כשהתחתנו, ויש ביניהם פער גילאים גדול. שם, בדרך כלל לוקח שנים לעבור את מה שאת עברת, כנראה, בכמה חודשים, ומנסה לישם. זה לא קל, וצריך לעשות זאת מדרגה בכל פעם, כי זה לא עובד אחרת, ונדמה לי שזה מה שאת מנסה לעשות. אלא שנדמה לי שהפעם את מרגישה שהמדרגה קצת גדולה – גם בשבילך וגם בשבילו. תצטרכי למצוא את האיזון הנכון. אני מתרשם שאת מודעת היטב לעניין, ותצטרכי לסמוך על עצמך גם אם יהיו לך פה ושם חבלות קטנות מנפילה ממדרגה זו או אחרת. בסופו של דבר, בלי לנסות להגיע לאן שאת רוצה לא תגיעי, וכאשר תנסי, מדי פעם תפלי קצת. האינטואיציות וההתלבטויות שלך נכונות. את מבינה שבמדרגה גדולה צריך להיזהר יותר, את מכירה את התנאים. לכי בזהירות לפי היכולת.