מגיע לך יותר...

שלום.
אני בת 25 ולפני כחצי שנה עברתי פרידה מאוד כואבת מבחור איתו הייתי כמעט שנתיים. הוא נפרד ממני לאחר תקופה ארוכה של ריבים, בין היתר הוא לפעמים לא התייחס אליי יפה והרשה לעצמו לשחק בי וברגשותיי.הייתי בטוחה שאני מצליחה להתגבר על הפרידה, היו לי אפילו תקופות קצרות של אושר והכרתי בחורים אחרים אך דברים משום מה לא מסתדרים לי. אני לא מצליחה לשכוח אותו לגמריי, כל הזמן אני מדמיינת איך זה להיות איתו ושוקעת במחשבות.כולם סביבי אומרים לי כל הזמן שהוא פשוט לא שווה את זה, החברות שלי מזכירות לי כמה אומללה הייתי כשהיינו ביחד אבל כלום לא עוזר. היום פשוט הבנתי שעבר כל כך הרבה זמן ואני עדיין כמהה לראות אותו. הפרידה שלנו נגמרה בפיצוץ, לא דיברנו מאז כמעט, הוא ניסה ליצור קשר מספר פעמים אח"כ אבל התעלמתי ממנו לחלוטין בגלל התנהגות גועלית מצידו בזמן שהיינו ביחד. כבר המון זמן שעולות בי מחשבות שאולי הגזמתי בתגובות שלי ואולי הפסדתי פה אהבה גדולה.זה שובר אותי לגמריי.ניסיתי ליצור קשר איתו אך הוא מסרב להיפגש לדבר בטענה שאחרי הפרידה הוא רצה אותי ואני לא הייתי מוכנה לשמוע. הוא כל הזמן אומר תרגישי מה שאני הרגשתי. אני נהגתי כך בגלל שהייתי פגועה מזה שהוא עזב אותי והתחרט אח"כ.כל העניין שהוא מתחמק מלהיפגש ביחד עם העובדה שנראה לי שיש כבר מישהי חדשה בתמונה פשוט משגע אותי. אני לא יודעת איך להפנים שזהו זה נגמר.... לא הפנמתי את זה עד עכשיו ואני מתחילה לחשוב שזה כבר לא יקרה....ממש קשה לי....

ליאת יקרה,
זה לא שהזוגיות שלכם היתה מופלאה, אלא שקל יותר, ובעיקר כשכואב, לזכור את הטוב. ואז, ובעיקר כשרע לך וכשאת לבד, ובעיקר כאשר את חושבת שלא תמצאי מישהו ושתישארי לבדך עוד שנים רבות, את כמהה. לעצם קיום הזוגיות, למה שהיה טוב בה, ומתמכרת למחשבה על התקווה – כלומר, שאולי הוא היה משתנה ומשתפר, אם לא עשה זאת כבר. אולי גם רצית להתרחק ממנו כדי לפגוע בו, כדי שיבין, כדי ליצור את השינוי הזה, ועדיין לא איבדת את התקווה, אלא שעכשיו נזכרת לבדוק כשכנראה מאוחר מדי.והאמת? אולי טוב כשכך. כי גם עכשיו, כשאת רוצה שהוא יחזור, את עדיין זוכרת את הרגעים הפחות טובים. אז הם לא חלום רע, אלא היו מציאות, בצד החלום הטוב. אלא שהם באמת הגיעו יחדיו, ליאת. ותחושת ההשפלה שלך, באופן מוזר, אבל צפוי (כי זה קורה הרבה) שומרת אותך עדיין עם התקווה. רגע שאולי הוא השתנה, ורגע שאולי הוא יבין, ורגע שאולי הוא יגיד שהוא רוצה, ואז את תוכלי לומר לו שכבר מאוחר מדי. שהיה צריך לעשות את השינוי קודם. והרגע הזה תלוי מה את מרגישה באותו רגע: דיכאון, חרדה או השפלה וכעס...לא קל לקחת את עצמך ולהמשיך הלאה, אבל אין סיבה שלא יהיה לך בן זוג מוצלח יותר. עברה כבר חצי שנה מאז נפרדתם, ואת עדיין תקועה. חבל, לכי ליעוץ פרטני, וטפלי בעצמך. באמת מגיע לך יותר.