זוגיות צעירה: חוסר יציבות ורגשות

אני בת 17 לפני כ- 8 חודשים הכרתי בחור דרך כמה חברים דיברנו כמה ימים וישר הפכנו לבני זוג... 4 חודשים הראשונים הכל היה מדהים, עד שהגיע החלק של הפרידות זה בא ברמה שאין לתאר רוב הפרידות הוא יזם לאחר הפרידות לא הייתי מרפה וממשיכה לדבר איתו עד שהבנתי שזה מיותר הייתי מנתקת קשר כי נפגעתי ממנו היו לו 3 בנות זוג לפרק זמן של שבועיים כל אחת ובין לבין הוא היה ממשיך לדבר איתי ולהגיד לי שהוא מבין מה הוא הפסיד עד שזה הגיע לרמה שלא היה לי כוח וניתקתי איתו קשר לחודש + במשך החודש הזה לא עניתי לטלפון 1 לא להודעות ולשום דבר אחר שקשור אליו כי הבנתי שזה נמאס עליי אחרי החודש קיבלתי טלפון מידידה שלו שאמרה לי שהוא מעוניין רק לדבר לשאול לשלומי ומאז השיחה שוב חזרנו לדבר ודיברנו עלינו בעבר והחלו הגעגועים.. הוא רצה לחזור, לא נכנעתי מהר כמו בפעמים הקודמות והוא התחיל להוכיח לי שהוא ממש רציני שלח לכל הבנות שהיה איתן בקשר הודעה שהוא אוהב אותי ולא מעוניין לקשר איתן, בא לאסוף אותי מכל מקום, דיבר יפה, כיבד, הכל היה מדהים! לפני כמה ימים אחרי שהכל הסתדר הוא הלך לידידה, ונכנסתי להיסטריה שזה הגיע לרמה שלא הורדתי את היד מהטלפון והוא הסביר שהוא בסה"כ עוזר לה לארגן מסיבת יום הולדת לאמא שלה ועדיין לא הרפתי כשהוא יצא משם קיבלתי שיחת טלפון טעונה בעצבים יום למחרת הוא הגיע עליי ואמר לי שהוא אוהב אותי אבל האובססיה הזאת מפחידה אותו כי ברגע שנקיים יחסי מין אנחנו ניקשר יותר ובחיים לא נשתחרר אחד מהשני, הצטערתי על מה שעשיתי ושככה הייתי אובססיבית באותו יום אבל בדרך כלל אנחנו מדברים הרבה בטלפונים ורגילים להיות ביחד ואף פעם לא עשיתי דבר כזה ואני מרגישה תחושה של פספוס בגלל טעות שעשיתי זה נגמר.. כרגע אנחנו ממשיכים לדבר פה ושם הוא טוען שקשה לו אבל הוא מוותר איך אני יכולה להחזיר אותו אליי בחזרה ?תודה מראש

מבולבלת יקרה,
האמת היא שחוסר יציבות, כמו זה שמתבטא אצל שניכם, הליכה אחר נטיות לב רגעיות, פגיעה קשה וקינאה קשה אופייניים יותר לבני העשרה. הקושי הוא שקשרים זוגיים נוצרים מוקדם, כאשר צעירים עדיין אינם בשלים מספיק ליציבות רגשית. כי הם צריכים להתנסות, כי הם פגיעים, כי הם רגישים למה שאומרים אחרים, ולמה שעושים אחרים, כי אין מספיק בטחון עצמי, וכי עדיין תלויים בהורים. וחבל שכך, שכן אני חושש שאת העולם הרגשי שאת יוצרת לעצמך בזוגיות הזו, תפנימי לקשרים שיהיו לך בעתיד. ואני רואה לא מעט זוגות באמצע שנות העשרים, שהתחלות דומות, חוסר יציבות ובגידות הביאו לחוסר בטחון בבני זוגם בעתיד.בין אם תהיו ביחד, ובין אם לאו, הדבר הראשון והחשוב ביותר שאת צריכה זה לנסות וללמוד איך להתמודד עם הסערות הפנימיות שלך. דברי איתו, ונסי לתת לו תקווה בעניין הזה, ומאמץ להתמודד עם עצמך בהמשך.

תודה רבה!!רק איך אני יכולה להתמודד עם הסערות האלו ולא להיות חופרת כל שנייה?

מבולבלת יקרה,
אולי דרך החלטה שיש לך מה ללמוד. היי מודעת יותר למה שאת לא רוצה לעשות. אם "נפלת" לחפירה, התבונני מחדש על מה שהיה, ובררי עם עצמך היכן טעית. עם עצמך, ולא במה הוא טעה. אם תעסקי גם בזה, תכעסי קצת פחות, כי חלק מהאנרגיה שלך יופנה אל התהליך הזה.והכיני מראש את עצמך לכך שמדי פעם יהיה משהו שירגיז אותך, ושאת הולכת להתנהג אחרת – ואפילו תכנני לעצמך איך.

תודה רבה !!!!!