יחסי זוגיות: כשרגשות הופכים לפיל

שלום
דר.אשמח אם תעזור ליאני נשואה 8 שנים+2 ילדים.סה"כ אני ובעלי אוהבים ומסתדרים די טוב.מדי פעם עולות בי מחשבות טורדניות שאשמח אם תאמר שיש להם צידוק או שאני סתם מחפשת בעיות.בזמן שאני ובעלי היינו חברים יצאנו בערך 4 שנים אז הוא הודיע לי שהוא נוסע לטיול בחו"ל למשך חודשיים לבד. נורא נעלבתי שלחוויה כזו גדולה בחייו הוא לא חושב לצרף אותי (לי לא היה איך לשלם הייתי סטודנטית)והראתי לו כמה נפגעתי,הוא בכל זאת נסע ושלח לי כרטיס לאחר חודש נסעתי גם וטיילנו חודש ביחד. חזרנו לארץ יצאנו עוד קרוב לשנתיים והתחתנו.כשהייתי בהריון הוא קיבל מתנה זוג כרטיסי טיסה לארה"ב ואמר לי שניסע ביחד.נורא שמחתי והרגשתי שזו תהא חוויה מתקנת על המקרה הראשון בו הרגשתי לא רצויה וכועסת על כך שלחיי היום יום הייתי טובה בשבילו אבל בשביל משהו מרגש וגדול כ"כ כמו טיול לחו"ל הוא מעדיף לנסוע בלעדיי.בקיצור שבועיים לפני הטיסה הוריו רבו ובעלי לקח זאת קשה שחמי עובד כ"כ קשה ולא יודע להנות מחייו והציע שיציע לו לנסוע איתו לטיול במקומי.כמובן שנורא נעלבתי והצעתי לו שחמי ייסע יחד עם שנינו .בעלי סרב ואמר שחמי ירגיש יותר בנוח אם יסעו שניהם לבד.הוא שאל את חמי וחמי כלל לא רצה לנסוע (אמר שאם ייסע ייסע עם אישתו...)אני רבתי עם בעלי על כל העניין והזכרתי את המקרה הקודם ואמרתי לו שעכשיו הייתה לו הזדמנות לתקן את המשקעים שהיו לי והוא קלקל הכל.למרות זאת נסענו בסוף יחד ונהנו.לאחר כשנתיים היה לו סיור בארופה מהעבודה והוא החליט שהוא רוצה להאריך את הטיול בשלושה ימים לטייל לבד , הסכמתי ולאחר שחזר יצא שהשלושה ימים האלו עלו לנו 6000 ש"ח שבסכום הזה יכולנו לטייל יחדיו בחו"ל.(מסכום זה קנה לי בגדים ב1000 ש"ח).בקיצור יוצא שפעם בשנה שנתיים אנו נוסעים לרודוס תורכיה וכו' ביחד..אבל שלושת המקרים האלו נתנו לי הרגשה שהוא לא מתרגש להיות איתי בטיולים גדולים בחו"ל לגלות עולם ביחד ולצבור חוויות של ריגושים ונורא קשה לי להשלים עם זה. אנו זוג עם הכנסה ממוצעת ואין לנו אפשרות לנסוע 3 פעמים בשנה לח"ל אז בגלל זה זה גם חורה לי.אם הייתה אפשרות הוא היה נוסע פעם לבד פעם איתי אין לי בעיה.בשנים האחרונות אני עצמאית ומצליחה די נחמד,אני לא קנאית וגם יודעת בוודאת שהוא לא נוסע לבד כדי לבגוד,הוא אוהב אותי מאוד ובחיי היום יום עוזר אכפתי ואוהב.כיום כשיש לי יותר אפשרות כלכלית אני מרגישה שלא בא לי לנסוע איתו לחו"ל לארופה וכו'...בגלל כל רצף המקרים האלו שכל פעם שאני נזכרת בהם זה עושה לי הרגשה רעה ויורד לי החשק אליו..המחשבות פוגעות באהבתי אליו וגורמות לי להתרחק ממנו ולא לצפות בקטע של חו"ל ממנו ודווקא כן לרצות לנסוע עם חברות\עם אימי ולא איתו (עדיין לא יישמתי זאת..)(לא לחשוב עליו ולנסוע להנות לבד)כדי להחזיר לו. (ברור שאני אהנה ולא אסע בגלל דווקא..)עשיתי עימו המון שיחות בנושא הוא טוען שאני צודקת רק במקרה עם אביו והיתר זה צירוף מקרים.אני דשה זאת ללא הפסק במוחי ולעיתים גם איתו אך נראה שאף תשובה שהוא מספק אינה מרצה אותי לאורך זמן.העניין הוא שאני לא רוצה לעשות הכל איתו ביחד וטוב לי שבמשך היום אני בענייני יש לי סיפוק רב בעבודה והוא בעבודה-אין לי אובססיה אליו והוא יכול לצאת לבלות לבד עם חברים מתי שירצה אין לי בעיה עם זה.אז מה דעתך..יש צידוק לרגשותי או שאני עושה מעכבר פיל???אם אעשה 2 3 טיולים עם חברות בלעדיו זה ישפר לי את ההרגשה בנושא?האם המזור והאפשרות לשכוח מהנושא טמונה בי או שהוא צריך ליצור לי חוויה מתקנת על כל הארועים האלו?תודה תודה

רונה יקרה,
גם וגם. כלומר, יש צידוק לרגשות שלך, וגם את עושה מעכבר פיל. ברור שאת נפגעת, כשאת רוצה כל כך לצאת לחו"ל, בפעמים הבודדות שאתם יכולים להרשות לעצמכם לקחת חופש מהמדינה, והוא מתעלם מכך, ובוחר, לפעמים, לצאת בלעדייך. את רואה בזה, ובמידה רבה של צדק: אי צדק, חוסר שוויון, וגם, במידה מסויימת, אמירה שלפעמים הוא מעדיף להיות לבדו בחופשה, ולא איתך. אבל עם כל זאת, פיל מתקיים כאשר יש סכנה לחנות החרסינה. כרגע, מדובר בכמה כלים שהעכברוש יכול להפיל פה ושם, אבל לא בסכנה ממשית לחנות החרסינה. בעיקר מדובר ביחסי כוחות ביניכם, וגם באגואיזם מסויים שלך או שלו או של שניכם. ואת זה פותרים על-ידי שיחות ופתיחות, וצריך ללמוד לעשות זאת.