תחזוקת בית ורצון טוב בזוגיות

בוקר נפלא,מצבי הכלכלי הוא ממוצע, תחושה של בית ותנאים ברוך ה' בסדר, נעים אצלי.אצל בן זוגי , תנאים ממש לא משהו, הניקיון והסגנון חיים בביתו.ישנם רווקים שיש להם סגנון ורמה של חיים סבירה. בעיניי הוא מתחת לסביר אבל מאד.אני תוהה לעצמי כיצד זה ישפיע עליי ועל חיי אם נגור יחד?כשאני אצלו הוא מזמין לנו אוכל. מקרר ריק, בית שנראה רחוק מבית.מה שהוא אוכל כל השבוע כי מתאמן זה אורז ושניצלים.כשהוא אצלי יש הכל אז "פחות שומר על התזונה " . ואוכל יפה מאד.יש בנינו אהבה וחברות. אך זה נורא גורם לי לשמור בבטן את הרגשתי.ובא לי לסיים את זה.יש אהבה, ביטחון כלכלי לא.בת 43 .

סתיו יקרה,
ביטחון כלכלי מן הסתם אולי גם לא יהיה. אלא אם יש לו היכולת לשנות גיר, להעביר להילוך אחר ולעשות משהו אחר, אם יקבל את העידוד או המוטיבציה הנכונה.מצד שני – לגבי תחזוקת הבית, והיכולת שלו לתפקד כבון זוג, במידה ותרצו לחיות ביחד – זה משהו שיכול להשתנות. לא שהוא ייזום נקיונות, ולא שהוא ייזום רשימת קניות אוכל (אלא אם ירצה לפעמים להפתיע אותך במשהו), כי יתכן שאין בו את הראייה או המחשבה על עניינים מסוג זה. אבל מנסיוני, קיימת האפשרות שהוא יעשה את כל מה שנדרש על הצד הטוב ביותר, ובמילים אחרות – את כל מה שתבקשי ממנו בתחזוקת הבית.אני מכיר זוגות שנוצרו בתנאים האלה, כאשר הגבר באמת לא חושב על ענייני בית – לא ניקיון ולא אוכל, אבל לאחר המעבר למגורים משותפים, שלא לדבר על נישואים, הוא למד להקשיב לבת זוגו ולעשות את כל מה שהיא מבקשת ממנו בנושאים האלה – ומתוך הכרה שכך צריך ושבכך הוא ממלא את חלקו בנושאים שאלה של הזוגיות. מצד שני, אני גם מכיר זוגות שבהם זה ממש לא עבד. ההבדל – הוא היכולת להבין שיש לו בעניינים האלה בעייה זוגית, והרצון האמיתי והכן להיות בן זוג טוב למרות זה. וכשהוא מוכן להיות קשוב, ובעניינים האלה להיות גם חסר אגו, וכשבת הזוג יודעת מה לומר לו ומתי, כלומר, שיש זמנים קבועים ותפקידים שהם שלו, גם אם ה"אחריות" היא שלה, כלומר, היא שאומרת לו מה לעשות ויכולה להכיל את זה שהאחריות השילוחית נשארת שלה, ולא מסנג'רת אותו בכל 5 דקות, אז זה יכול לעבוד. את צריכה להכיר אותך ולהכיר אותו כדי לדעת אם זה אפשרי.