התחייבות בנישואין: יושב על הקצה

שלום
!אני ובן זוגי שנה פלוס יחד, זהו קשר מאוד דינמי עם עליות ומורדות, המון קשיים בדרך שלא תמיד קשורים אלינו.... בן זוגי מגיע מבית שבו ההורים התגרשו כשהוא היה בגיל 4-5 לערך. במשך השנים וגם כיום הוא שומע עד כמה מוסד הנישואין הוא מוסד שהורס את הקשר, ולא רק מהבית אלא גם מחברים שכבר נשואים. כולם בדעה אחת- הקשר הזוגי נהרס ברגע שמתחתנים. אני, לעומת זאת, מגיעה מבית שחתונה זה ערך, אמנם הזוגיות של ההורים אינה מושלמת אך תמיד מנסים ועובדים על מערכת היחסים. אותי גידלו ולימדו שזוגיות זה תמיד יחד, הכל יד ביד, ובסופו של דבר מתחתנים ובונים בית. אני מבינה את השוני ביני לבינו בכל הקשור לזוגיות ובית, אך אנחנו כבר לא ילדים (בני 28), ואני יודעת משיחות איתו שהוא כן רואה בי האישה שאיתה הוא ממשיך הלאה, אם ילדיו והדבר החשוב ביותר עבורו, אך הוא מפחד שחתונה תהרוס את הקשר שלנו. אני מאמינה שכאשר חושבים שלילי כך גם יקרה- מחשבה יוצרת מציאות. אני תומכת בו מאוד, אך לפעמים זה מאוד קשה. מה עליי לעשות בכדי שהפחד הזה יעלם? מה עליו לעשות?תודה!

מחפשת יקרה,
אני מבין מדברייך שאין לו קושי לראות איתך עתיד משותף, והקושי שלו הוא בעיקר להכנס למסגרת של נישואים פורמליים. לכאורה, הוא מוכן להתחייב, אבל לא באופן רשמי, אלא שכן מסתתרת בכך גם מידה מסויימת של רתיעה מהתחייבות. זה כמו שאדם מתיישב על כורסה, אבל יושב רק על הקצה, כך שיהיה קל לקום אם לא יתאים לו להיות בבית. ואת רוצה לראות אותו יושב שם בנחת, מרגיש טוב ומקרין טוב לסביבתו, כדי שתדעי שבאמת טוב לו בכורסה הזו.אני יוצא מתוך הנחה שהסיבות שלו הן אלו שהזכרת. קחי בחשבון שיש בזה סוג של התרסה ואי אמון במסגרות. קשה יהיה לשנות את זה כאופי. האם את רוצה? האם הוא ירצה לעשות זאת? – כי זו עבודה טיפולית ממושכת. דרך מקוצרת משהו, ואולי יעילה יותר, היא יעוץ זוגי שבמהלכו אולי ילמד שהחיבור הרגשי איתך, ההבנה הרגשית איתך והרצון שלו שתרגישי בטוחה איתו יש להם משמעות, עד שיראה בהם ערך לא פחות חשוב מהפחדים והרתיעות שלו. זה לא הלוגיקה, מחפשת יקרה, זה הרגש. ואת יכולה להבין מכך שזו דרך לא פשוטה, כמו כל תהליך רגשי הנדרש כדי לשנות השקפת עולם.