ידידות עם האקס: האם אפשרית?

שלום רב,
זו בטח אחת ההודעות הארוכות בפורום, אבל רציתי לפרט כמיטב יכולתי...מתנצלת על האורך.אני בת 26 ולפני קצת יותר מחצי שנה התחלתי קשר עם מישהו בגילי שהיה ידיד שלי בתיכון, אך חיזר אחרי בערך מגיל 16 (לא רק אחרי כמובן, אבל הוא תמיד התלהב מאוד לראות אותי) אחרי הפצרות רבות אפילו הינו חברים במשך חודש בגיל 17 (ולא שכבנו) אחרי חודש הוא אמר לי שהוא לא חושב שאנחנו מתאימים, וברגע שהוא אמר את זה פחות או יותר סיימתי את הקשר הזוגי.המשכנו להיות בקשר חלש יחסית, גם במהלך הגיוס שלי , וכשהגעתי לאוניברסיטה פחות או יותר נותק הקשר (היתה לו גם חברה במשך כשנתיים ולא רציתי להפריע, בן היתר משום שכשפגשתי אותו אצל חברים עם חברה שלו, הוא הצהיר "בצחוק" שהוא יעזוב אותה אם אני רוצה לצאת איתו) תמיד הרגשתי שהוא מאוד מעריך אותי ונהנה לדבר איתי, וגם נמשך אלי מאוד (הרעיף מחמאות)בנתיים היה לי חבר 7 שנים בערך מהתיכון ועד לפני שנה וחצי. חצי שנה לאחר שנפרדנו, הבחור ההוא יזם קשר בהודעות ולאחר מכן התקשר והציע לי להיפגש (אמר שנפרד מחברה שלו במשך שנה כבר)היה לנו קשר מצויין במשך חצי שנה, למרות שאני כל פעם אמרתי לו שאני לא בטוחה אם כדאי שנהיה ביחד בגלל כל מיני דברים שהפריעו לי בו, אבל מצד שני התרצתי כל פעם אחרי שיחה קצרה שבה הוא הביע הרבה רצון שנמשיך ואף שינה את הדברים שהפריעו לי (כמו למשל, שהוא לא התקשר כל יום וזה הפריע לי). כמו כן הוא היה אומר כל פעם "את בטח תיפרדי ממני בגלל שימאס לך" ודברים כאלו, ייתכן שקצת בגלל ההתנהגות שלי. כמו כן הוא היה אומר הרבה שהוא היה מאוד רוצה להיות ידיד שלי אם ניפרד, ושזה חשוב לו מאוד להישאר בקשר. (אני כמובן סירבתי) אבל המשכנו בקשר טוב בו אני באה אליו לארוחות ערב עם המשפחה והוא אלי, נפגשים בסופי שבוע (כי כל אחד לומד באוניברסיטה אחרת) ומדברים כמעט כל יום באמצע השבוע.הכל היה מצויין, עד שלאחרונה "ידידה" שלו, שגם מכירה אותי, רמזה לי שלא כדאי לי לסמוך עליו, ואני קצת התרגזתי (אני יודעת שהוא מעט פלרטטן אבל אני בטוחה שהוא אוהב אותי) והתקשרתי אליו ואמרתי לו (שוב) שאני לא חושבת שכדאי שנמשיך, כי אני שומעת דברים לגביו. שוב לאחר שיחה של שעה בערך כשהוא מנסה להצחיק אותי התרצתי, והרגשתי שזו היתה טעות מצידי להאשים אותו, וגם הסברתי לו שקצת הושפעתי מהידידה המשותפת.סיימנו את השיחה בכך שצריך להמשיך לדבר על זה, אבל כאשר התקשרתי יום אחרי הוא פתאום לא ענה ושלח הודעה שהוא "חשב על זה אבל החליט שבאמת אנחנו לא מתאימים" מסתבר בדיעבד שהוא גם דיבר עם הידידה המשותפת ושאל אותה מה קרה (וגם אני דיברתי איתה וכך ידעתי) . לאחר מכן התקשרתי במשך 3 ימים (פעם ביום) כי רציתי להבין מה קרה ולמה הוא רוצה לסיים כך אחרי שהיה כל כך טוב והוא לא ענה. ביום הרביעי התקשרתי מחסוי, הוא ענה ואז התחלנו שוב שיחה בה הוא אמר שהוא כועס על חוסר האמון שנתתי בו וכו', אבל הסברתי לו שוב ממה זה נבע והשיחה גלשה לפיוס, הוא הציע שאני אגיע אליו יומיים אחרי ונדבר על זה. כמו כן הוא הציע שנלך לחברים יום למחרת (לפני שאמורה להתקיים השיחה על הקשר) ונשים הכל בצד (מבחינתי הבנתי שאנחנו אחרי המשבר).הלכתי איתו לחברים, אבל אצל החברים הוא פלירטט עם בנות עד שלא הבנתי מה קרה וביקשתי בכעס שנלך אלי כי רציתי לדבר איתו. הוא הסכים (לא בחשק רב מצידו) ואז כשהגענו אלי הוא שוב התנהג כאילו הוא מאוהב, אבל אמר שהתכוון שנלך לחברים בתור ידידים ולא כחברים. (כמובן שהוא לא הזכיר את זה בשיחת הטלפון)שוב התרגזתי מאוד, וכמובן שלא קיבלתי את תירוץ "הידידים", והוא אמר לי שהוא מרגיש שהוא לא אוהב אותי, ושהוא חשב על זה ואין טעם שנמשיך. הוא גם אמר שהוא לא רוצה למשוך כי אז אני אצפה לחתונה (למרות שאין שום חשיבה בכיוון מבחינתי) והוא לא מרגיש שאני האחת. אני אמרתי לו שאני מבינה שכך הוא מרגיש, אבל הצעתי שנמשיך עוד שבוע-שבועיים ונראה מה קורה, כי אני מרגישה שאנחנו דווקא מתאימים, הוא (אחרי שיכנוע) נענה, ואף משך זאת לחודש נסיון. מאז נפגשנו פעמיים (ביוזמתו תמיד), בשתיהן היה כיף ביחד, והוא כל הזמן התנהג כמו בעבר, כאילו הוא מאוהב בי ומחמיא הרבה, נשאר לישון ואוכל עם ההורים, אבל בפעם השנייה הוא שוב התחיל לדבר על כך שתוך חודש לא נהיה ביחד.בנתיים הוא בחו"ל לשבועיים בענייני עבודה, אבל אנחנו בקשר פחות או יותר יומי בהודעה פעם ביום (בעיקר מצידי ופעם אחת מצידו) ושיחת טלפון. הוא גם הבטיח להביא לי מזכרת מחו"ל, ונשמע שהוא כן בונה על פגישות נוספות.הוא אמור לחזור בקרוב, ואני לא יודעת מה לעשות – אני מרגישה שעדיין הוא מאוד נהנה איתי ואפילו מרגיש כלפי דברים, הוא מתנהג אלי באדיבות וברכות בכל פעם שאנחנו נפגשים. אבל עדיין מזכיר סיום הקשר לעיתים קרובות, למרות שכשאני נענית להצעה הוא ישר נסוג. הבהרתי לו גם שאני לא מעוניינת לעשות "און אנד אוף" ושאם נסיים עכשיו, זה יהיה סופי מבחינתי.האם ייתכן שהוא מתנהג כך כי פגעתי בו בכל פעם כשאמרתי לו שאני חושבת שאנחנו צריכים להפסיק את הקשר ולכן הוא עושה זאת, או שהוא באמת מעוניין לסיים ואני צריכה לוותר?אשמח מאוד לעצה לגבי איך לנהוג בנושא זה, כי הוא באמת חשוב לי.וכן, אם נסיים את הקשר, האם כדאי לי להישאר ידידה שלו, בהנחה שזה לא מפריע לי? או שזה מתכון לצרות?

ברצוני לציין שלמרות שהבחור בוודאי נשמע הפכפך, בחיים הוא בחור מאוד (!) רציני, עם הרבה אחריות על הכתפיים בעבודה למרות גילו הצעיר (26) לומד ועובד וכן האח הבכור במשפחתו, שמפגין אחריות גם כלפי המשפחה.

אורית יקרה,
מכתבך אכן ארוך מדי, ובלחץ התשובות שאני צריך לענות, אני מתקשה לקרוא את כל הפרטים. אבל אני מעדיף לענות לך בכל זאת. ואני קורא, די בתחתית מכתבך, את השורות הבאות:"האם ייתכן שהוא מתנהג כך כי פגעתי בו בכל פעם כשאמרתי לו שאני חושבת שאנחנו צריכים להפסיק את הקשר ולכן הוא עושה זאת, או שהוא באמת מעוניין לסיים ואני צריכה לוותר?"בודאי. האם את היית מגיבה אחרת, ולא נפגעת, אם הוא היה אומר לך שהוא חושב שצריך לסיים את הקשר ביניכם כי משהו לא התאים לו?כדי להשיג משהו שאת רוצה, את צריכה גם להבין את הצד השני. כשאת אומרת דברים כאלה, הוא מאבד את הביטחון והאמון שאת באמת רוצה אותו. הרי זה גם מה שאת היית מרגישה. אז הוא מתרחק, באופן טבעי, כפי שגם את היית עושה.ולגבי הידידות ביניכם: אם הוא טוב לך בתור ידיד, ואם לא תיפגעי אם הוא יראה בך פחות "אשה" ויותר "חבר", ויספר לך לפעמים על בנות זוג שלו, אז תוכלו להיות ידידים. כרגע, לא נראה לי שאת בשלב הזה.