ידידות מחוץ לנישואין: האם זה בסדר?

אני נשואה 24 שנה + 3 ילדים, בתקופה האחרונה אני מאוד לא רגועה בקשר שיש לבעלי עם מישהיא שעובדת לידו.בעלי מודע לזה שאני לא אוהבת את הקשר ביניהם , אמרתי לו מס' פעמים, אבל כל הזמן הוא אמר שאני מדברת שטויות, כיוון שהם עובדים אחד ליד השני ,אני רוצה לציין שאנחנו בזגיות טובה, בעלי מסייים את העבודה בסיסות 16:00 וכך גם אני , ואנחנו מטיילים הרבה ונמצאים כל הזמן יחד. אין לו שיחות בשעות לא סבירות , והוא לא יוצא מהבית בשעות לא סבירות .השעות שבעצם הוא איתה בקשר הם בזמן העבודה. פעם אחה"צ היא התקשרה ביקשה ממנו משהוא ( היא שיפצה את הבית שלה ) והיינו יחד הוא אמר לי בואי איתי להביא לה את מה שהיא ביקשה. ואז הסתבר לי שהוא היהאצלה כבר פעם אחת בבית ( לא ידעתי ) הוא אמר שהיא ביקשה ממנו לבוא לראות משהוא במסגרת השיפוץ.מה שעכשיו גורם לי להיות מבולבלת זה שראיתי בנייד שלו הודעה , לא ראיתי מה כתוב, רק שנשלחה הודעה, ומההודעות היא נמחקה.שאלתי אותו הוא אמר שהיא התקשרה ואז הוא ענה לה בהודעה, לשאלתי למה הוא מחק הוא אמר שהוא יודע שאני עושה סיפור מכל דבר .הוא לא כעס או הגיב בחריפות , הוא פשוט חיבק אותי ואמר לי שזהוא יותר הוא לא יהיה איתה בקשר , שאלתי אותו אם היה בינהם מגע כלשהוא הוא אמר שלא ולא יהיה כי אני מאוד חשובה לו .אולי אני נאיבית מידי אבל אני מאמינה לו ורוצה להאמין לו.אני יודעת שהוא אוהב אותי , ואני גם מאוד אוהבת אותו.אני פשוט מרגישה כל כך פגועה שכאילו הוא שיקר לי בזה שהוא מחק את ההודעה , אמרתי לו גם שאם אין לו מה להסתיר אז אין סיבה שהוא ימחק.אני מרגישה באפיסת כוחות ולא יודעת מה לחשוב או מה לעשות?

עצובה יקרה,
לפעמים אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו לא קיים אף אחד אחר, פרט למשפחה הקרובה. זה עולם בטוח יותר, מוגן יותר. אבל גם מעניין פחות.אתם נשואים 24 שנים. אני לא יודע אם בתקופה הזו היה לך, או לא היה לך, גבר כלשהו שאפשר היה לקרוא לו "ידיד". כזה שהיה לך נעים לדבר איתו, ושאינו בעלך. לגברים ולנשים רבים יש, מדי פעם, מישהו כזה מבני המין השני. קשה להימנע מזה. זה חלק מלחיות בעולם שאיננו ריק. זה לא אומר שקשר כזה צריך לאיים על הקשר הזוגי. זה אומר שהעולם מעניין, שיש בו אנשים שונים ומשונים, מעניינים יותר או פחות, מוזרים יותר או פחות, ולפעמים טוב ונעים פשוט לקבל מחמאות ממישהו אחר, או לדעת שאנחנו מעניינים לעוד אנשים, גם לאלו מהמין השני, ושיכול היה להתפתח משהו אבל מבלי הצורך שאותו משהו אכן יתפתח, ולו רק כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו. לדעת שאנחנו שווים משהו. וגם זה שווה משהו, בצד הזוגיות הרצוייה והבטוחה.אני לא יודע אם מה שכתבתי מרגיע אותך, אבל זו דרך העולם כי, לטוב או לרע, באמת איננו חיים בחלל ריק. פרט למחיקת המסרון, תגובותיו של בן זוגך אינן מצביעות על רגשי אשם, או על משהו שהוא מנסה להסתיר. הוא זורם איתך לפי בקשותייך, הוא היה מוכן להפגיש אותך איתה באופן טבעי, לפי הסיטואציה, גם מבלי שביקשת ומבלי לשחק משחקים. אלא שבעולם שאיננו חלל ריק, ושאינו מכיל רק אותך ואותו ואת הילדים, גם אין בטחון מוחלט. לטוב ולרע. וצריך להסתגל למידה מסויימת של חוסר ודאות, כל עוד היא אינה עוברת את הגבול. ולפי דברייך, אין לך סימנים ליותר מזה, אלא שהפחדים טבעם להזין את עצמם, ולהתגבר עם הזמן, וכאן הסכנה. החוכמה היא ליצור איזון בין הצורך להיות עירנית כדי לשמור על הקיים, לבין פחדים שיהרסו את השלווה שלך, שלא לדבר על הזוגיות. והדרך לעשות זאת, היא לחשוב על מה שכתבתי, ואחר-כך לנסות להפסיק לחשוב על כל העניין, אלא אם יצוצו סימנים גדולים הרבה יותר.

תודה,אני צריכה לדעת , ואני מקווה שאני יצליח ליישם את מה שכתבת .אני אוהבת מאוד את בעלי ומאמינה לו.

הוא מאפשר לי לדעת שגולשים אכן מרגישים שנגעתי בנקודות חשובות.